עומר סוף סוף היום פעם ראשונה באת לבקר אותי בחלום אז רציתי שתדע שאני מתגעגעת נורא ותודה . אוהבת המון ..
כבר עברו חודשיים וזה עדיין תקוע בגרון,לא מתעקל.סתאם בא לי להתקשר,לשאול מה קורה ומה חדש…?
אני מצטערת שלא הכרתי אותך אך מהסיפורים וממבט עינייך אפשר לראות את הטוב היושר והחמימות שכל כך אהבת את כולם נזכור אותך לעד
עומר…אני מקווה שטוב לך למעלה. כאן אתה חסר לי מאוד. אתה הדבר הכי טוב שקרה לי ואני לא אשכח לעולם.
קיבלנו את הבשורה המרה שטיילנו בארה"ב. אוהו כמה קשה היתה השהייה והמשך הבילוי, כמה רצינו לחבק את ההורים ולהיות איתם. זה היה כמו חלום ועדיין החלום ממשיך ואי אפשר להתעורר למציאות כל כך קשה. לראות את ההורים במצב כזה, מנסים עד כמה שאפשר לחזק לחבק
אני לא ממש יודעת איך זה קרה דווקא היום, אבל משהו בי ממש רוצה לכתוב לך. אני מנסה שלא לכתוב ולכן גם לא שמעת ממני כאן עד היום, עכשיו אני גם מבינה למה… קשה לי עומר, קשה לי כ"כ שבכל ערב שאני חושבת עלייך, ובכל
היי עומר לא היתי ביום חמישי. לא הייתי. באמת שהרגשתי אותך בתוך תוכי, ראיתי בראשי את הבכי של אמא שלך, את החיוך העצוב של יוני ואת המבט המתוק של מור שמזכיר לי כל כך חזק את קיומך. עומר מיום ליום אני חשה יותר ויותר קרובה