שומרת על קשר – קיץ 2020
שומרת על קשר / סוזן-שוש בן- עזרא אין מנין לשנותיך ואין קץ לאורך ימיך יען כי הוגה אני בך יומם וליל
לבד בחשיכה
כל בוקר אני חולפת על פניך בנסיעה שקטה ואתה מצטרף ובא איתי ליום העבודה. כל בוקר אני שבה רואה את אור עיניך ואתה אינך,אתה אינך. כל יום אני שומעת איזה שיר שאתה ודאי היית מייד מגביר ורוקד ורוקד ומחייך, כל יום אני עסוקה כאילו לא
עומר…שוב זה אני.
בס"ד עומר יקר. השעה 5 בבוקר..עוד כמה שעות כבר יהיה אפשר להגיד שעברו שבועיים..אבל עדיין..עדיין יש כל כך הרבה דברים לספר לך..כל כך הרבה דברים שרצים בראש…אי אפשר להפסיק אותם, אולי בגלל זה החלטתי לכתוב שוב..גם בשעה כזו..הפעם לכתוב אליך. אני זוכר את הכיף האחרון
סוף הדרך בלעדיך
בס"ד סוף הדרך בלעדיך מה נשאר לי בעולם? הדמעות חמות עדיין הן לא מים הן כמו דם אלוקים אינך רואה כל מה שעלי עובר.? אלוקים אנא רחם! שלח מלאך שירחם! כבד, כבד עליי! לא לא לא אתנחם אלוקים לא לא לא אנא רחם אלוקים איך
להתעורר בבוקר ולחוש געגוע כבד
היי עומרי.. היום התעוררתי עם משקל כבר בלב…. זה מתחיל נעים אבל לאט לאט אני מרגישה נחנקת… בעוד חודש ו 6 ימים אני מתחתנת… אתמול בחרנו טבעות…הייתה בחירה ממש יפה… סגרנו צלם…הכל כמעט מוכן… ועכשיו לעבור על רשימת המוזמנים…ומי נכנס קודם לכיוון החופה…איזה שיר בוחרים!?!?
ילד מדהים. נזכור אותך תמיד.
דבר כ"כ עצוב.. לא חשבתי שיקרה דווקא לי ..ככה פתאום..בלי התראה מוקדמת עזבת אותנו ועלית לשמים. תמיד אהבתי אותך. רוצה שאגלה לך סוד?אתה מהאנשים שיותר אהבתי.שיהיה הרבה יותר קשה לשכוח. כשחזרתי מהעבודה בקייטנה, אבא אמר לי- "קרה דבר עצוב,קשה.עומר היה מעורב בתאונה קשה עם האופנוע".
" חג פסח "
עומר היום אנו "חוגגים" את חג הפסח כפי שאתה יודע אמרנו את מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות וכולנו בכינו בכי כואב מאוד, אתה כל כך חסר ביחד עם כולם עד כדי כך שהתאספות המשפחה ביחד בכל פעם שיש סיבה לכך היא הופכת למועקה בלב
שוב…
הנה שוב אני מוצאת את עצמי חושבת עליך הדברים הכי קטנים מזכירים לי אותך לא חשבתי שככה תחסר… לא הייתי חלק מחיי קודם עכשיו אתה חלק נכבד עכשיו אתה במחשבות של הבוקר, במחשבות באמצע יום עבודה כמו עכשיו ולפעמים, גם כשאין לי שליטה אתה מופיע
עומר בן דודי, יקירי!
לפני חודש בדיוק חגגת איתי בתחילתו של פרק חדש בחיי-בחתונתי, רואים אותך רוקד איתי בקלטת הוידאו, כשנכנסת לאולם קראתי מיד לצלם, שיעשה לנו תמונה יחד מרוב געגועים לרגעי הילדות הקרובים שלנו. היית בין הבודדים שהצתלמתי איתם לבד כאילו היתה זו הוראה מהשמיים-…."זוהי תמונתכם האחרונה, פגישתכם
תמיד איתך
אני מוצאת את עצמי כל הזמן סתם פותחת את האתר וקוראת עליך עוד קצת… זה דיי מעניין שאפילו אלו שלא היו הכי קרובים כ"כ הושפעו ממך,מהאישיות ,הבנאדם. אתה יודע איך זה שאחרי שמישהו מת הרגשות אליו מתעצמים כפליים… תמיד אתה בחרטות שאולי זה יכל להגמר
זכרונות מהחג…
אני יודע שהיית שם, וקצת קשה לך לתת לנו סימן מוחשי… אבל זה בסדר, כי הרגשתי ואני יודע! אני הכי זוכר בחגים עם המשפחה, שהיינו יושבים בשולחן והיתה מגיעה הצלחת הגשה של הקוסקוס… ואז היינו צוחקים שבמקום להוריד לך לצלחת, פשוט תשאיר את הצלחת הגשה
בתוך
אני כל יום נמצאת באתר הזה אולי אפילו כמה שעות ובוהה בתמונות שלך וכל יום מחדש כל-כך קשה לי להאמין שאתה לא כאן יותר .. עומר, הגעגועים אליך גוברים עם כל יום שעובר..כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע,כל חיוך,כל חיבוק ,כל בר,כל ברמן,כל אופנוע כל
דברים לזכרו!
לרפי אחי ואידית גיסתי! יש דברים רבים בעולם שניתן לעקל אותם אך מקרה של ילד מקסים, שהולך ביום אחד לא ניתן להבין בכלל. את עומר האחיין שלי למדתי להכיר בימים המעטים שהיו בהם להתארח אצלי. ילד מקסים, ביישן ואהוב. הייתי גאה בו בהערצה שלו למשפחתי
לעומר
היי עומר, אז זו שוב אני.. המון זמן לא נכנסתי לכאן. אפשר לומר שפשוט לא רציתי. לא רציתי לקרוא עוד עליך,לראות אותך…אתה יודע, זה פשוט מקשה נורא.. זה מחזיר אחורה ואני לא מתמודדת עם זה כ"כ טוב. הייתי במיזוארי יום ראשון, מקום מקסים..אם רק היית
מכל האהבות
בס"ד כל רגע שנשאר – זכרון ישן וכל מה שנשכח עם השנים או שכבר עבר האם תזכור אותם האם תדע? אתה שם בכולם. כל מכתב שלא נכתב כל שנאמר בכל סימן אשר נגלה אלי ואומר אותך הבוקר שעולה, עלה נושר, ירח בחלון. מכל האהבות שיש
אמא
קראתי וקראתי נגעתם לי בלב כי הבן שלי עומר הוא נשמה תאומה שלי ידעתי והכרתי את כולכם דרכו או עימו ואתם כותבים דברים מדויקים דברי אמת בלי תוספות וקישוטים שמוסיפים לאנשים מתים אני מצטערת שלא הספקתי למנוע את המפולת התהומית הכבדה גם בשביל כולכם אני
ילד של אמא-עידית כתבה לעומר ביום הולדתו 18/5/02
התינוק שלי נולד בשלוש לפנות בוקר,החזקתי אותו בחיקי,קרוב מאוד וצמוד לליבי וכך יום אחר יום חלפו 21 שנים כמו משב רוח ביום אביבי. אני נותנת לך יום יום את אהבתי כי נישמתך מסתופפת בקירבי. אתה בני אהוב ליבי הנותן מעצמו בשימחה,בחיוך,בחוכמת- חיים נפלאה,כי בינתך ותבונתך
אחיין אהוב
עומר מתגעגעת וחושבת כל הזמן נראה כאילו הכל עצר ואין למה לחכות הלוואי שהיה אפשר לחזורבזמן ולתת לך חיבוק חזק אני מברכת את המשפחה שלך כל הזמן בהדלקת נרות ביום שישי ומבקשת רחמים משמים על נשמתך האהובה ועל אמא שלך כי אין אין אהבה כמו
תחזור תחזור….
איזה פיספוס…פיספסת עומר…מורצ'וק התגייס…החייל הכי חתיך בצה"ל… היה לך משפט ביום ראשון…כן על התאונה…אבל אתה בטח יודע…אמא לקחה תמונה שלך איתה… אני התחלתי לעבוד בהרצליה פיתוח…לא רחוק מימך…זאת אומרת מהמיזוארי…היה יכול להיות נחמד …תמיד צחקת עלי שאני רודפת אחריך…לאן שאתה הולך אני באה…. עברתי אחריך