כששמעתי את המילים של השיר חשבתי עלייך- "עוברת עוד דקה ארוכה שמרגישה כמו נצח וריק בלעדייך איך עובר עוד יום בלי הנשימה שלך"
היי עומרי, הנה זה קורה…קמפיין גדול שבוא רבים יכירו אותך…זה כבר לא יהיה הסיפור שלנו…זה כבר לא יהיה חלום בלהות שהתעוררנו והוא נעלם.. עכשיו זה כבר יהיה אמיתי יותר, מוחשי יותר ואי אפשר יהיה לברוח מההכרה שהנורא מכל קרה לנו. אתה כחותם על ליבי ועל
עומר, עוד מעט עוברת עוד שנה לזכרך…. רציתי להגיד לך חג פסח שמח! אני מקווה שאתה חוגג עם כל המלאכים בשמיים…
קיבלנו את הבשורה המרה שטיילנו בארה"ב. אוהו כמה קשה היתה השהייה והמשך הבילוי, כמה רצינו לחבק את ההורים ולהיות איתם. זה היה כמו חלום ועדיין החלום ממשיך ואי אפשר להתעורר למציאות כל כך קשה. לראות את ההורים במצב כזה, מנסים עד כמה שאפשר לחזק לחבק
התעוררתי לעוד בוקר שחור… התעוררתי למציאות מחורבנת שמאסתי בה…. אני נרדמת לתוך לילה אפל ומלא שדים..ומחפשת אותך בתוך החלומות הריקניים ואתה לא מגיע ולא אומר ולא שואל ולא מדבר ובכלל לא נראה באופק אלא אי שם במקום אחר…שאני רוצה לבוא לשם להיות איתך לא להתעורר
עומר..שוב אני…בפעם השלישית… עוד מעט זה חודש..ממש עוד כמה ימים…אני מוצא את עצמי בינתיים נכנס לאתר הזה הרבה…וכל פעם שאני כותב לך, יש לי הרבה מה לכתוב לך אבל מרוב מחשבות עליך הכל מתבלגן בראש..כאילו לא יודע מה להגיד..ממה להתחיל…יש כ"כ הרבה דברים… כל פעם