ליר כהן
בן דוד

עומר…שוב זה אני.

ליר כהן
בן דוד

בס"ד

עומר יקר.
השעה 5 בבוקר..עוד כמה שעות כבר יהיה אפשר להגיד שעברו שבועיים..אבל עדיין..עדיין יש כל כך הרבה דברים לספר לך..כל כך הרבה דברים שרצים בראש…אי אפשר להפסיק אותם, אולי בגלל זה החלטתי לכתוב שוב..גם בשעה כזו..הפעם לכתוב אליך.
אני זוכר את הכיף האחרון שנתתי לך…זוכר?זה היה באזכרה של סבא..דוקא אירוע עצוב כזה היה הפעם האחרונה שראיתי אותך, שנגעתי בך, שהתקרבתי אליך..דבר שלא יקרה יותר..אחרי הכל…גם לקבר אסור לי להתקרב (כהן..אתה יודע…).
רציתי להגיד לך- "נתראה בשמחות" אבל אפילו את זה לא הספקתי כי מיהרת..רק אמרת שלום ומהר נסעת. באיזה שמחות נתראה עכשיו?
עד השנה הבאה שמחות כאלו משפחתיות, גדולות, לא יהיו, אולי אחרי…אני מבטיח לנסות ליצור איתך קשר עין, דרך השמים אולי..אולי אז נתראה בשמחות.
חבל…זה לא מספיק..אבל צריך להסתפק במועט…בטוח שזה יותר טוב מכלום.

אתמול ראיתי את האופנוע שלך…זה הכאיב לי לראות אותו ככה. ואתה יודע למה.
לפחות השארת ממך הרבה מזכרות…בגיל שלך רבים לא משאירים כ"כ הרבה מזכרות..אוף..לא בא לי לדבר על זה…

אבל למה?ספר לי..למה הלכת?אתה בכלל יודע איזה חלל עצום השארת פה?ולא רק לי..מה עם המשפחה שלך?עידית..רפי…יוני…מור…אני מקווה שכולנו נדע להסתכל על שמינית הכוס המלאה…ואני לא מדבר על זה שלפחות עברת הרבה בחיים..שהספקת להינות מהם יותר מרבים בגילך וגם גדולים ממך. אני מדבר על זה שאולי יש מרוויח מהכל..סבא מרדכי (זצ"ל)..אני מאמין מקווה ובטוח שכבר פגשת אותו. אולי אתם מאושרים עכשיו ביחד. ואם זה ככה…אני מאושר בשבילך..פשוט ככה.

אתה יודע..?לב של בן אדם מורכב מכמה דברים. החלק הגדול והחשוב מכל זה כמובן האהבה. הלב שלי מורכב בעיקר מאהבה לשני דברים..המשפחה..והדבר השני פחות חשוב כרגע..אם זה מעניין אותך זה האהבה שלי לכדורגל..לביתר..לא בטוח שידעת את זה כי אחרי הכל יש הרבה אנשים שראו והכירו אותך הרבה יותר טוב ממני…אז סיפרתי לך את זה…ככה סתם..שתדע…אבל זה לא חשוב עכשיו. מה שאני מנסה להגיד זה..ש……פשוט חלק..פיסה…חתיכה מהלב שלי (ולא רק שלי) אתה לקחת איתך..מכל החתיכות אולי הרכבת לך מזכרת מאיתנו…לב ענק וחדש..שיישאר איתך תמיד..אני מקווה שתדע להינות ממנו כמו שאני רוצה כ"כ שתהנה.

תראה..תראה כמה דברים יש לי להגיד לך..דברים שרצים לי בראש..אולי בגלל זה כתבתי אליך שוב..והדברים ימשיכו לרוץ בראש בכמויות..וימשיכו..וימשיכו…וימשיכו..רק הבורא יודע עד מתי זה ימשך…
המילים נגמרות לי..כבר לא יודע מה לכתוב…אולי אם אני אדע אני אספר לך את זה שוב…אחרי הכל זה אפילו כיף לכתוב לך…להיזכר..
המילים אולי נגמרות אבל המחשבות לא יפסיקו…אני חושב…

כבר 5 וחצי…צריך לישון קצת..
תנוח גם אתה…או כמו שאומרים- "תנוח על משכבך בשלום"…זה יעשה לך רק טוב..אני בטוח.
אני מקווה שתהנה לקרוא את זה..אני בטוח שזה יגיע אליך מהר…
להתראות במכתב הבא (?)…
ליר

עומרי

כל מי שאיתך היום כנראה חגג איתך יום הולדת 18.5 ואלוהים עד כמה אני יודעת שהתענוג היה ענק מהחיים,כמוך! גם אני עומרי היום איתך ביום הולדתך והמתנות היום ראויות לך,אתה ראוי, באהבה ענקית כמו תמיד ולנצח אמא.

המשך קריאה

עומרי

מתוק שלי, מדהים איך היום כמו אז אני רצה אליך כשיש לי בעיות או אני סתם עצובה. אז אולי אתה לא פה פיזית יותר אבל אתה איתנו בכל רמה אחרת… עברו להם החודשיים הכי איטיים וקשים שהיו לי בחיים… אפשר לומר שהוצאת אותי חזקה יותר

המשך קריאה

עוד חורף עוד שנה……….

אז…מה קורה? מתכוון למתוח אותנו עוד קצת…או תעשה הפתעה ותחזור לשנה החדשה???? נו….עומר….נו כבר….בוא!!!!!!!! שנה שעברה חגגנו בייחד….מה אתה אומר…עוד לא??? טוב….סבלנות…הרבה סבלנות….הסבלנות אמורה להשתלם לא???!!! אולי לא????……זה הזמן הזה….השלב הזה שאנחנו נכנסים אליו….שעולות המחשבות …הרגעים הקטנים…הפיצפונים….של לא…אתה פשוט לא…חיי יותר….מת!!! ואז….לברוח…מהר…חזרה למציאות הנפרדת שבניתי…שבה

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה