יום כיפור מתקרב… סליחה עומר אני מצטערת מצטערת שאתה לא חווה איתי מצטערת שאתה לא נושם איתי מצטערת שאתה לא מחייך איתי מצטערת שאתה לא אוכל ושותה איתי מצטערת שאתה לא יושב איתי בחגים מצטערת שאתה לא מייעץ לי איך להתמודד עם החיים מצטערת שאתה

הידיעה המרה אודות פטירתך הפתאומית, תפסה אותנו כרעם ביום בהיר במהלך טיול בארה"ב. נשמתי נעתקה וגרוני נחנק ולמרות השעה המאוחרת בארץ, בלב כבד וכואב התקשרתי לעדית אמך ולרפי אביך. המילים הראשונות שיצאו מפי היו "למה דוקא עומר"? איזה אסון נורא. אני לא קולטת את זה.

בס"ד בנדודד…מה ניינים?אתה עוד קורא מה אני כותב לך? גם אם אתה לא איתנו תמיד תהיה חלק מאיתנו…אז אני יודע שאתה קורא את זה… וואללה מדי פעם כשאני כותב תמיד אחרי שאני כותב אני נזכר בעוד משהו שרציתי לכתוב..אז אני ימשיך לכתוב…גם כדי לשמור איתך