כל מי שאיתך היום כנראה חגג איתך יום הולדת 18.5
ואלוהים עד כמה אני יודעת שהתענוג היה ענק מהחיים,כמוך!
גם אני עומרי היום איתך ביום הולדתך
והמתנות היום ראויות לך,אתה ראוי,
באהבה ענקית
כמו תמיד ולנצח
אמא.
היי אהוב שלי…. אני נפגשת בזיכרונות ….ושואלת את עצמי שאולי חלמתי…אולי מעולם לא היה לי אח??? היום בערך ..לפני שנה חזרתי לגור בבית ואתה כבר גרת בבבלי…עם עדי…נזכרתי בלילה שליפני יצאתי עם כמה חברים לארליך נראה לי..או משהו באיזור …וכשהגעתי לנמל הם כבר חיכו לי
כל בוקר אני חולפת על פניך בנסיעה שקטה ואתה מצטרף ובא איתי ליום העבודה. כל בוקר אני שבה רואה את אור עיניך ואתה אינך,אתה אינך. כל יום אני שומעת איזה שיר שאתה ודאי היית מייד מגביר ורוקד ורוקד ומחייך, כל יום אני עסוקה כאילו לא
הנה שוב אני מוצאת את עצמי חושבת עליך הדברים הכי קטנים מזכירים לי אותך לא חשבתי שככה תחסר… לא הייתי חלק מחיי קודם עכשיו אתה חלק נכבד עכשיו אתה במחשבות של הבוקר, במחשבות באמצע יום עבודה כמו עכשיו ולפעמים, גם כשאין לי שליטה אתה מופיע
הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר