היי עומרי..
היום התעוררתי עם משקל כבר בלב….
זה מתחיל נעים אבל לאט לאט אני מרגישה נחנקת…
בעוד חודש ו 6 ימים אני מתחתנת…
אתמול בחרנו טבעות…הייתה בחירה ממש יפה…
סגרנו צלם…הכל כמעט מוכן…
ועכשיו לעבור על רשימת המוזמנים…ומי נכנס קודם לכיוון החופה…איזה שיר בוחרים!?!?
אני כל כך מבולבלת…בא לי שכל השירים יוקדשו לך…
היה רגע שחשבתי ..אולי נעשה חופה עם מוטות והאחים שלנו יחזיקו אותם…
זה לא יקרה..חסר לי אח…יש ארבע מוטות 2 אחים מקסימים לחי..ולי..אומנם שני אחים אבל ..רק אחד שאפשר לחבק…רק אחד שילך בשביל..רק אחד שילבש חליפה ואני יוכל לומר וואו איזה חתיך!!!
איך אפשר לעבור חוויות כאלו מדהימות בחיים כשחסר עם מי לחלוק אותן??
חי מדהים…חבל שאתה לא מכיר אותו…אני מאמינה שהיית מפרגן..
בטוחה שהיית עושה כל כך שמח…לא אכפת לי שאף אחד לא יבוא העיקר תגיע אתה…
העיקר תהייה איתי…העיקר תברך אותי..העיקר תסתכל עלי ותגיד לי..תחייך אלי כמו שרק אתה יודע…כל כך מושלם..
החיים חיים להמשיך…יום טוב עומר…
אני אוהבת אותך ואין בעולם אהבה ולא תהייה כמו האהבה שלי אליך…
שולחת לך נשיקות..איפה שתהיה..
"…אמן ונמשיך להיות אחים טובים עד סוף ימיי חיינו…"
היי עומרי.. נעשה לי מוזר לכתוב באתר הזה אבל יותר מוזר לי לדבר לקבר שלך אז החלטתי לכתוב בכל זאת ולספר לך של השבוע האחרון שלי. במוצ"ש ירדתי לאילת..כן לבית שלנו שגרנו ביחד בתקופה הכי יפה בחיים שלי נראה היה שגם בשלך. הגעתי ונכנסתי לוילה