יפה שלי מחר זה כבר חודש שאתה לא איתנו…והכל ממשיך לנוע אבל לא בחיים שלנו אנחנו בחיים לא נשכח ואף פעם אני לא אפסיק להתגעגע …אין שנייה שאתה לא במחשבה שלי…אם אלוהים היה נותן לי רק משאלה אחת -הייתי מבקשת שיחזיר אותך לאמא ואבא ליוני

אני לא ממש יודעת איך זה קרה דווקא היום, אבל משהו בי ממש רוצה לכתוב לך. אני מנסה שלא לכתוב ולכן גם לא שמעת ממני כאן עד היום, עכשיו אני גם מבינה למה… קשה לי עומר, קשה לי כ"כ שבכל ערב שאני חושבת עלייך, ובכל

הי אחיין יפה, כל-כך מוזר ולא מתעכל כל מה שקורה כאן. אני מוצאת את עצמי נכנסת לאתר הזה כמה פעמים ביום. בודקת מי הדליק נר, מגדילה שוב ושוב את התמונות. ולא ממש יודעת איך קרה לנו האסון הנורא . יש לך כל-כך הרבה חברים. וחברים