התעוררתי לעוד בוקר שחור… התעוררתי למציאות מחורבנת שמאסתי בה…. אני נרדמת לתוך לילה אפל ומלא שדים..ומחפשת אותך בתוך החלומות הריקניים ואתה לא מגיע ולא אומר ולא שואל ולא מדבר ובכלל לא נראה באופק אלא אי שם במקום אחר…שאני רוצה לבוא לשם להיות איתך לא להתעורר

אהובי! איך אני יכול לדבר עליך בזמן עבר והרי רק לפני כמה ימים ראיתי אותך. ישבנו ביחד דיברנו שתינו צחקנו ונהננו מהחיים ביחד. אחי…. ככה היית מציג אותי בפני אנשים, זה אח שלי היית אומר וככה באמת אני מרגיש. ביום שלישי ה-19/7/05 בשעה 22:00 משהו

הי אחיין יפה, כל-כך מוזר ולא מתעכל כל מה שקורה כאן. אני מוצאת את עצמי נכנסת לאתר הזה כמה פעמים ביום. בודקת מי הדליק נר, מגדילה שוב ושוב את התמונות. ולא ממש יודעת איך קרה לנו האסון הנורא . יש לך כל-כך הרבה חברים. וחברים