הי אחיין יפה, כל-כך מוזר ולא מתעכל כל מה שקורה כאן.
אני מוצאת את עצמי נכנסת לאתר הזה כמה פעמים ביום.
בודקת מי הדליק נר, מגדילה שוב ושוב את התמונות. ולא ממש יודעת
איך קרה לנו האסון הנורא .
יש לך כל-כך הרבה חברים. וחברים טובים, שלא יודעים מה לעשות עם אובדן ענקי
שכזה. המשפחה שלך מנסה לאסוף את השברים, מנסה להמשיך הלאה.אבל איך עושים
את זה? איך מזדקפים? איך מנחמים את אמא שלך? איך מחזקים את אבא שלך?
איך מגינים על יוני ומור?
הופעת אצלי בחלום לפני כמה לילות. ישבת במסעדה ללא חולצה, חתיך עולמי שכמוך.
ואני שאלתי "מה אתה עושה פה? אתה לא מת?"
ואתה עם חיוך ענקי וקריצה ענית לי "לא אני בסדר, רק לפני שאני מספר לכולם תעשי טובה ותזמיני לי משהו לאכול אני מת מרעב".
הסתובבתי להזמין לך אוכל אך נזכרתי שלא נישקתי וחיבקתי , הסתובבתי חזרה אליך
ואתה, אתה כבר לא היית שם. ואני התעוררתי בבהלה. אז חבל שזה היה רק חלום. אך תודה לך שקפצת לביקור. היה לי כייף ענקי לדעת שגם שם אתה מחייך. חזק את כולנו למטה , רק אתה יכול לעשות זאת. נשק את סבא בשמי ותזכיר לו שאני אוהבת.
מתוק שלנו לא נשכח אותך לעולם!! מבטיחים. אתה חי בכל אחד מאיתנו. אוהבת אותך.