לבן דודי היקר אוהבים אותך ומתגעגעים אלייך כול הזמן, אושרית אוחנון אמיר,אבי,ארז
אחשלי גיבור ..אני כותבת ומדליקה את הנר מהמחשב שלך.אתה מאמין??כי אני ממש לא ..אוהבת אותך ומתגעגעת עד בלי סוף…תחזור הביתה
נכון שממש התרחקנו אחרי התיכון אבל תמיד לראות אותך ואת החיוך הענקי שלך עשה לי כיף בלב עומר אהוב יקר שישמרו עליך המלאכים..
שלום לך ילד בכור שלי היום ה-19/7/2006 לא צריך לכתוב את התאריך הזה בשום מקום. היום הזה חקוק על העורק הראשי. העורק הקרוע שאיכשהו ממשיך לפעום. היום יצאתי מהבית לטיול שנתי. הטיול הראשון שלי לאחר שנה. בינינו, מה זה יום ומה זאת שנה ומה הם
הנה שוב אני מוצאת את עצמי חושבת עליך הדברים הכי קטנים מזכירים לי אותך לא חשבתי שככה תחסר… לא הייתי חלק מחיי קודם עכשיו אתה חלק נכבד עכשיו אתה במחשבות של הבוקר, במחשבות באמצע יום עבודה כמו עכשיו ולפעמים, גם כשאין לי שליטה אתה מופיע
היי עומרי.. נעשה לי מוזר לכתוב באתר הזה אבל יותר מוזר לי לדבר לקבר שלך אז החלטתי לכתוב בכל זאת ולספר לך של השבוע האחרון שלי. במוצ"ש ירדתי לאילת..כן לבית שלנו שגרנו ביחד בתקופה הכי יפה בחיים שלי נראה היה שגם בשלך. הגעתי ונכנסתי לוילה