בס"ד

אחי…שמע…הדמעות אולי נגמרו (לגבי זה אני גם לא כל כך בטוח דרך אגב)…אולי נגמרו הצמרמורות בכל שיר עצוב (כמו זה שכתבתי לך בפעם האחרונה שדיברנו…בעצם שאני דיברתי…אתה לא דיברת..לצערי) או בכל פעם שאני רואה אופנוע עובר בכביש…או אפילו את המשפחה שלך…עד עכשיו היו הרבה צמרמורות כשקרו הדברים האלה…עכשיו…כבר פחות…אבל העצב הכאב והגעגועים לא נגמרים ויגרמו רק כשניפגש….על זה רציתי לדבר איתך….אולי במציאות לא נפגשנו….אבל אתמול בלילה נפגשנו….בחלום…
חלמתי שכל הדודים באים לארוחה אצל משפחת סוויסה (חח אף פעם לא חשבתי שיהיה לי חלום כזה)..הגעתי דקה לפני המשפחה שלי (כרגיל כשהולכים לדודים שגרים קרוב תמיד אני בא ראשון..חח לא יודע למה)..דפקתי בדלת (חח אי אפשר לפתוח מבחוץ כשהדלת סגורה…) ומי פתח לי אותה?אתה…אבל זה לא היה רגיל…זה היה כאילו אתה אבל לפני שנה או קצת יותר…כשעוד היית עם שיער מחומצן קצר והרבה פחות שרירים מאלה שהיו לך עד לפני חודשיים ושבוע..אבל זה היית אתה…
שאלתי אותך- "מה אתה עושה פה?זה לא יכול להיות!אני בטוח שאני בחלום לא יכול להיות שזאת המציאות…אני בחלום…(בד"כ אומרים במציאות שאני בחלום וצריכים איזה סטירה להבין שזאת מציאות ולא להיפך)..חיבקתי אותך….לא עזבתי..חשבתי לעצמי "עומד?מתנהג כרגיל?שום חבלה מהתאונה?שום דבר?"
אבל לא העזתי לשאול…בעצם מה היה אכפת לי…העיקר שזה אתה…
תוך רגע אמא הגיעה והכריזה "הוא חי!הוא חזר!"
עניתי לה- אל תהי בטוחה כ"כ…זה רק חלום…אני בטוח בזה..כאילו התעקשתי שזה לא יכול להיות…ואז גם באה ההוכחה…ליאורה נכנסה והרעש של הדלת היה מוזר..לא מציאותי..אמרי לאמא "רואה?זה חלום תכף הוא יגמר" (חח תודה שאני גאון?אבל אני אומר את זה בעצב…גדול מאוד..גדול מדי)..
הסתובבתי אליך…אמרתי לך יש לי עוד כמה שניות לראות אותך…תן חיבוק…התחבקנו עד שהתעוררתי..אמרתי לעצמי שאני יספר לך את זה איך שאני חוזר מבצפר…אז הנה זה עכשיו….

עכשיו נשארה לפחות תקווה…לפגוש אותך בחלום….אני רק מקווה ומתפלל שהחלום הזה יחזור אלי שוב ושוב כל לילה ולילה…עד שניפגש ולא בחלום…אבל את זה אני נאלץ להתפלל שיקרה עוד כמה שיותר זמן..כמה אירוני…
יוני אמרה לי השבוע- "אתה יודע?פתאום כבר אין מה לפחד מהמוות..כי אתה יודע שיש לך לאן ללכת"..
כ"כ צודקת…
טוב שמע…אמרתי לך שנגמרו הדמעות…אבל הן מתקרבות לקצה של העין…אז נסיים בזה ונדבר איתך כבר כן??
אוהב אותך אחי..
שבוע טוב…

נ.ב.
ד"ש לסבא…מזמן לא שמעתי ממנו…