אז…מה קורה?
מתכוון למתוח אותנו עוד קצת…או תעשה הפתעה ותחזור לשנה החדשה????
נו….עומר….נו כבר….בוא!!!!!!!!
שנה שעברה חגגנו בייחד….מה אתה אומר…עוד לא??? טוב….סבלנות…הרבה סבלנות….הסבלנות אמורה להשתלם לא???!!!
אולי לא????……זה הזמן הזה….השלב הזה שאנחנו נכנסים אליו….שעולות המחשבות …הרגעים הקטנים…הפיצפונים….של לא…אתה פשוט לא…חיי יותר….מת!!!
ואז….לברוח…מהר…חזרה למציאות הנפרדת שבניתי…שבה אתה חיי!!!!
שולחת לך הודעות….מנהלת איתך שיחות…תוהה מה אתה עושה עכשיו????
מה אתה עושה???……מה???……הא???
דבר איתי…דבר אליי…….נווווו..נו כבר………מה??? שאני יצא מדעתי.הא? אז תגיע…
באמת עומר…זה יפה לעשות ככה????……היה שווה לך????תגיד לי נו…היה שווה????
היה שווה מסע העינויים הזה שאנחנו עוברים…………הסבל הנוראי הזה….
לא רוצה…..!!!!!!!!!!….לא רוצה לחיות ככה ….לא רוצה שנה חדשה…ולא כלום.
רוצה רק אותך כאן…ועכשיו…ואיתי ועם כולם…עזוב לא בשבילי…בשביל אמא שלך…אבא שלך…בשבילך חגית …שכל כך אומללה עכשיו….
בשביל לא לחזור לבית שכבה בו האור…שחגים לא חוגגים בוא…שהנרות היחידים שמודלקים בו זה נרות נשמה….החנוכיה עומדת עם נרות ובכל יום נר חדש….רק שלפניו לא הודלק שום נר…מחכים לך …שנוכל להדליק נר ראשון של חנוכה בייחד……לא עומר לא עובד בלעדיך…לא מוכנים…לא רוצים לא מתחשק לאף אחד…לעשות כלום!
…לא אכפת מכלום…חיים שבשיל לחיות…לחיות בכאב ובסבל שגודל…בא ומתעצם בכל שניה יותר ויותר….אז………
שתהיה לך שנה טובה ומדהימה…שנה שלווה ומאושרת…מלאה באור ויופי…בשמחה ומלא אהאבה…אני מחבקת אותך…את הבגדים…את התמונות את המכתבים…את הכרית…את המסך….חונקת את הקול שלך בתוך הראש ושלא יצא משם לעולם
לעולם לא!!!!!
אוהבת אותך….
זכרונות מהחג…
אני יודע שהיית שם, וקצת קשה לך לתת לנו סימן מוחשי… אבל זה בסדר, כי הרגשתי ואני יודע! אני הכי זוכר בחגים עם המשפחה, שהיינו יושבים בשולחן והיתה מגיעה הצלחת הגשה של הקוסקוס… ואז היינו צוחקים שבמקום להוריד לך לצלחת, פשוט תשאיר את הצלחת הגשה