עומר.אתה יודע קצת עצוב לי שאותך לא הספקתי להכיר אבל יש הרבה מה לומר מהקצת שהכרתי ראיתי וחוויתי, גיליתי אדם מלא אישיות ורגשות איש גבוה יפה עם לב זהב. קשה עוד לעכל את העובדה שאתה כבר איננו שאתה לא תבוא בחגים לחגוג איתנו .כששמעתי את הבשורה המצמררת היה לי איזה חנק בגרון הרגשה שלעולם לא אוכל להסביר במילים חשבתי לעצמי שזה לא מגיע לך ,בן אדם שרק מתחיל את חייו ואת דרכו .כולם כל כך עצובים אתה חסר כל כך השארת אחריך משפחה מדהימה שצער לא מגיע לה
אוהבת ירדן -הדודנית שלך
יהיה זכרך ברוך
בס"ד עומר..זה כבר 5 חודשים שאתה לא איתנוו…אתה קולט מה זה 5 חודשיםםם????זה המוןןןןן..זה אומר עוד חודש-חצי שנה!!וחסר לך שעד אז אתה לא בא לבקר באיזה חלום.. פעם כשהייתי רואה את המשפחה שלך פעם בחג כזה ופעם באחר הייתי אומר וואלה כבר שנים לא ראיתי
"אני הולך לבכות לך תהיה חזק למעלה געגועי הם כמו דלתות שנפתחות בלילה לנצח אחי אזכור אותך תמיד ונפגש בסוף אתה יודע…" אין מילים לתאר את הכאב.. אוהבת ומתגעגעת בלי סוף
אני בוכה לך, אתה חזק למעלה? אני לא כל כך חזק, אני נחלש. עם כל יום שעובר, עם כל מפגש משפחתי, עם כל תפילה בשישי שגורמת לי להרגיש קרבה אליך, אני נחלש. אתה שומע אותי? אותנו? תראה איזה השפעה יש לך עלינו. אביר עם לב
הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר