24 באוגוסט 2005

הנר של עוזי בכור

עומר אוחנון, גורו, ענק, גדול, אח וחבר יקר, מתגעגעים נורא מאד והמון אני וכל החברים

עידית אוחנון

אני לא מאמינה כי אני רוצה להדליק נרות רק ליום הולדת ולמשיך לראות את הצחוק העולמי והשובה שלך אמא

המשך קריאה

דלית גרבי

לפעמים זה שיר לפעמים זה חיוך של מישהו ולפעמים לא צריך סיבה להזכר אז … חושבת עלייך ועל המשפחה האהובה שלך…

המשך קריאה

עומר שלי נקטף

בס"ד מסתכל לשמים ושוב נפשי בוכה בבדידות שוקע ליבי הלך איתך חיוך נדם לפתע שמחת חיים כבר מתה כי לא תשוב יותר לכאן חיוך נדם לפתע שמחת חיים כבר מתה את הכוכב כיסה ענן מלאכים בוכים ונובלים פרחים החיים שלי נקטף ללא סיבה מלאכים בוכים

המשך קריאה

תחזור תחזור….

איזה פיספוס…פיספסת עומר…מורצ'וק התגייס…החייל הכי חתיך בצה"ל… היה לך משפט ביום ראשון…כן על התאונה…אבל אתה בטח יודע…אמא לקחה תמונה שלך איתה… אני התחלתי לעבוד בהרצליה פיתוח…לא רחוק מימך…זאת אומרת מהמיזוארי…היה יכול להיות נחמד …תמיד צחקת עלי שאני רודפת אחריך…לאן שאתה הולך אני באה…. עברתי אחריך

המשך קריאה

סוף הדרך בלעדיך

בס"ד סוף הדרך בלעדיך מה נשאר לי בעולם? הדמעות חמות עדיין הן לא מים הן כמו דם אלוקים אינך רואה כל מה שעלי עובר.? אלוקים אנא רחם! שלח מלאך שירחם! כבד, כבד עליי! לא לא לא אתנחם אלוקים לא לא לא אנא רחם אלוקים איך

המשך קריאה