11 בדצמבר 2005

הנר של ענת אפרתי

עומר סוף סוף היום פעם ראשונה באת לבקר אותי בחלום אז רציתי שתדע שאני מתגעגעת נורא ותודה . אוהבת המון ..

עמירם בן עזרא

למעלה מ3 שנים בן דוד יקר שאתה איננו,הרבה השתנה,זוכר אותך בדיוק כמו אז,תמשיך לרחף מעלינו עם החיוך שלך

המשך קריאה

תחזור תחזור….

איזה פיספוס…פיספסת עומר…מורצ'וק התגייס…החייל הכי חתיך בצה"ל… היה לך משפט ביום ראשון…כן על התאונה…אבל אתה בטח יודע…אמא לקחה תמונה שלך איתה… אני התחלתי לעבוד בהרצליה פיתוח…לא רחוק מימך…זאת אומרת מהמיזוארי…היה יכול להיות נחמד …תמיד צחקת עלי שאני רודפת אחריך…לאן שאתה הולך אני באה…. עברתי אחריך

המשך קריאה

אומנם נדמה לי…מה שכן אני בטוחה שאני אוהבת אותך!!!

עומרי אני רוצה לחלום אם אי אפשר להרגיש אני רוצה לחלום אם אי אפשר לראות אני רוצה לחלום את כל המראות..שלך,איתך..אני אוהבת אותך!!! אני מתגעגעת לריח,לתחושה,לחוזק שאתה משרה בי,לאהבה.. הלוואי והייתי יכולה אבל בלעדיך זה קשה !! ונכון אין ברירה.. אם רק היית אומר,אם היית

המשך קריאה

עומר יקר

קיבלנו את הבשורה המרה שטיילנו בארה"ב. אוהו כמה קשה היתה השהייה והמשך הבילוי, כמה רצינו לחבק את ההורים ולהיות איתם. זה היה כמו חלום ועדיין החלום ממשיך ואי אפשר להתעורר למציאות כל כך קשה. לראות את ההורים במצב כזה, מנסים עד כמה שאפשר לחזק לחבק

המשך קריאה