בס"ד עומר יקר חצי שנה ויום, ביקרת רק בחלום אחד..חצי שנה שאנחנו לא מפסיקים להתגעגע…אז תחזור,בבקשה תחזורר…בבקשהההההההה
בס"ד מה יהיה?אתה לא רוצה לחזור?אנחנו מתגעגעים ונעשה הכל כדי לראות אותך אפילו עוד פעם אחת אוהב אותך!בקרוב גם אכתוב! ליר
אח יקר שלי אתה חסר לי בחיים ובנשמה. ואני מודה לאלוהים כל יום על כך שנתן לי לסעוד עמך ביום הולדתך האחרון. לא שוכח לעולם
עומר,מתגעגעת אליך,חושבת עליך כל רגע!!!! הדמעות זולגות מעצמן..מחכה לך.. אומרים שהזמן מרפא..וזה רק קשה יותר מיום ליום.
איזה פיספוס…פיספסת עומר…מורצ'וק התגייס…החייל הכי חתיך בצה"ל… היה לך משפט ביום ראשון…כן על התאונה…אבל אתה בטח יודע…אמא לקחה תמונה שלך איתה… אני התחלתי לעבוד בהרצליה פיתוח…לא רחוק מימך…זאת אומרת מהמיזוארי…היה יכול להיות נחמד …תמיד צחקת עלי שאני רודפת אחריך…לאן שאתה הולך אני באה…. עברתי אחריך
פשוט נמאס לי להתעורר לימים חסרי משמעות… לאיכס עומר פשוט איכסה… אף אחד לא באמת יכול להבין…מה אני מרגישה …"אל תשאלי מה שעובר עלי…" פשוט לא לשאול כי נמאס לנסות להסביר ואין…אין איך לבטא את הכאב הנוראי הזה …המחשבות שלא עוזבות אותי ולא מרפות…והכל חסר
שלום לך ילד בכור שלי היום ה-19/7/2006 לא צריך לכתוב את התאריך הזה בשום מקום. היום הזה חקוק על העורק הראשי. העורק הקרוע שאיכשהו ממשיך לפעום. היום יצאתי מהבית לטיול שנתי. הטיול הראשון שלי לאחר שנה. בינינו, מה זה יום ומה זאת שנה ומה הם