געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה.
נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר
עומר מתגעגעים כל כך השבועות ההולכים וקרבים מאוד קשים יש יותר מדי חגים ואנחנו רגילים לצחוק ולשמוח ביחדדדדד ועכשיו……
עומר קמתי היום בבוקר במחשבות בלתי פוסקות עליך נראה שכמעט כל דבר בדרך לימודים מזכיר אותך אין מנוס מהכאב שבאובדן העצום
עומר..שוב אני…בפעם השלישית… עוד מעט זה חודש..ממש עוד כמה ימים…אני מוצא את עצמי בינתיים נכנס לאתר הזה הרבה…וכל פעם שאני כותב לך, יש לי הרבה מה לכתוב לך אבל מרוב מחשבות עליך הכל מתבלגן בראש..כאילו לא יודע מה להגיד..ממה להתחיל…יש כ"כ הרבה דברים… כל פעם
"אני סולחת עכשיו על כל השינויים על כל הדמעות ימים אבודים אני יודעת עכשיו זה גם בגללי והרבה זמן עבר התשמע קולי..?" זה מרגיש כמו נצח ומרגיש כאילו רק אתמול…. לפעמים אני תוהה אם בכלל היית קיים??? אני כותבת לך ושומעת בחוץ ילדה צורחת עומר
יפה שלי מחר זה כבר חודש שאתה לא איתנו…והכל ממשיך לנוע אבל לא בחיים שלנו אנחנו בחיים לא נשכח ואף פעם אני לא אפסיק להתגעגע …אין שנייה שאתה לא במחשבה שלי…אם אלוהים היה נותן לי רק משאלה אחת -הייתי מבקשת שיחזיר אותך לאמא ואבא ליוני