הי מתוק, היום יצאתי מהקניון עם עמית והוא ראה אופנוע בכביש, התרגש ואמר שכשהוא יהיה גדול הוא יקנה אחד כזה. ומצאתי את עצמי אוחזת חזק בידו הקטנה ואוסרת עליו לחשוב על זה אפילו,תגובתו:" אבל אמא אני כבר יהיה גדול" . אז איך אפשר להסביר לילד בן שלוש, ואפילו לעצמי איך זה שאתה היית כזה גדול ואתה אינך? איך זה ששבוע הבא אתה לא תהיה איתנו לקבל את פני השנה החדשה? עוד שנה ועוד חג בלי החיוך הרחב שלך. אני מקדימה ומברכת אותך יקירי, יפה שלי לשנה שליווה מלאת שמחת מלאכים. ומטילה עליך משימה קשה: לשמור על המשפחה שלך, לגרום להם לחייך כשהם חושבים עלייך. אתה כל – כך חסר, את זה אתה ודאי יודע. אני מודה לך שעזרת לי למצוא את התמונה של שנינו לפני שסגרתי את קרטון התמונות שעבר למחסן .הרגשתי שהיית איתי וכרגיל כשחושבים עלייך- חייכתי חיוך רחב, לא כמו שלך אבל עדיין רחב… אחיין יקר גדול ושרירי שלנו , אם תראה את ליר תשתגע מהגוף הנהדר שהוא פיתח, אתה מודל לחיקוי, כשראיתי אותו ידעתי שאתה מלווה אותו לחדר כושר… כל אחד מאיתנו גם אם הוא לא כותב את זה כאן מרגיש שאתה איתו ברגעים מסויימים, וגם אם זה לא ממש נכון, ההרגשה עדיין נהדרת.
גם סבא חסר לי בימים האלו אז אני אנצל במה זו : תמסור את אהבתי הגדולה עם המון נשיקות. אתם האור בחיינו.
אני אוהבת אותך מתוק שלי,אוהבת מאד! תשמור על עצמך ועלינו למטה שנה – טובה.