עומר בני
היום ה- 6/4/2000 אתה יוצא לדרך חדשה,לקיים חוק בישראל.מכאן והלאה כיד הדימיון שלך.והיום אני מתחננת באמת צא לקיים את מצוות השמירה על ארץ-ישראל, אך אל תשכח קודם להכי חשוב הוא שמור על עצמך כי אתה הרי ידוע בלב שלי, האהוב שלי,הבן שלי,המקסים שלי,החכם באמת שלי,הנבון באמת שלי,השקול דעת שלי.
אך שמור על עצמך קודם "קדושת האדם קודמת לקדושת הארץ" ואתה לא סתם אדם בשבילי אתה אדם יקר עלי-אדמות שנברא בצלם אנוש.
אותך יצרתי מאהבה גדולה ובאהבה גדולה,אני יורדת על בירכיי ומתחננת שוב עשה דברים שמתאימים לך ולא כמו שאומרים "בגובה שלך".
החברה החדשה שתכיר מרוויחה גבר חסון ויפה בעל חוש חברתי,מוסרי,יפה,בדרגה הכי גבוהה בצה"ל.
אתה יודע שיש כל מיני אנשים עם ה"בסדר".
צא לדרך ואם יהיה אחד או שניים מעצבנים,קח לך אויר וזכור שאיתם אתה לא מתעסק הם לא שווים זאת.
את המכתב הזה אני כותבת בשעה חמש לפנות בוקר שיהיה חמש עליך.
ואני שוב דורשת ממך להיות עירני לנעשה סביבך והעיקר לחזור הביתה בשלום.
אני לא באה איתך הבוקר ללשכת הגיוס,אבל אני סומכת עליך,מחזקת אותך,נותנת לך את הביטחון ואת האהבה ואת ה"כפרה עליק אנה" אבל המקום הזה מאוד מרגש ובוודאי יהיה לי קשה,אתה כבר תראה אימהות רבות שבאות לבכות שם, אני חס ושלום לא בוכה אני רק מברכת אותך מאמינה בך שתשמור על עצמך.
רק חזור הביתה בשלום,אתה לא רק הבן היקר שלי..אתה החבר הכי טוב ונאמן שיש לי בחיים!! אני רק אוהבת אותך עד עימקי נשמת אפי!!
צא לשלום וחזור בשלום אמן
אמא עידית.