.עומרי
יפיוף .אתמול השמש זרחה. ככה זה לפחות מדיבורים של
אנשים.הסתכלתי ראיתי בני אדם במכוניות במשאיות באוטובוסים
.אתה יודע יום רגיל בהבזק באו שלושה אופנוענים כבדים יפים
ראיתי אותך לרגע.ראיתי את הכתפיים העצומות השריריות שלך
ראיתי זרועותיך המחוטבות את העדינות והשליטה .ועוד ראיתי
את הצבע שלך בעיניים הירוק הזה .המהפנט הזה.
אמרתי לך .יפיוף מתוקי הנה זה כל כך פשוט להיות כאן .
לקחתי אויר כזה כמו שרק אתה יודע לתת.כזה שכשלוקחים אותו
יודעים ורואים שאתה כאן.
אבל .כשהאופנוענים היו ממש קרובים .ראיתי שזה לא אתה
כל כך פשוט לראות שזה לא אתה
אז איפוא אתה חיים שלי . אני מחפשת ומחפשת מעולם לא חיפשתי
משהו כל כך הרבה זמן. כשלא מוצאים .קונים חדש אותו דבר אורגינאל בלי זיופים בלי דפקטים נקי מבחוץ וגם מבפנים
חשוב שמיימדים יהיו זהים והצבעים הטבעיים גם וכשהשמש
באמת תזרח היא תבריק לך חתיך מושלם את הצבע שלך בעיניים
ועכשיו אני מחפשת חנות כזאת או משרד כזה גוף….שמחזיר הבייתה
אהובי!
אהובי! איך אני יכול לדבר עליך בזמן עבר והרי רק לפני כמה ימים ראיתי אותך. ישבנו ביחד דיברנו שתינו צחקנו ונהננו מהחיים ביחד. אחי…. ככה היית מציג אותי בפני אנשים, זה אח שלי היית אומר וככה באמת אני מרגיש. ביום שלישי ה-19/7/05 בשעה 22:00 משהו