ליר כהן
בן דודה

שלווה עמוקה

ליר כהן
בן דודה

בס"ד

חצי שנה ויום…כמעט שאני לא שם לב איך הזמן טס…כאילו רוצה לגרום לי לשכוח אותך בזה שהוא עובר מהר…אבל לא שוכח לעולם…
שמעתי עכשיו שיר שריגש אותי…של אבי גואטה ודורון עג'אמי..תקשיב למילים-

עפות השעות חולפים הימים,
יודע עתה הימים לא קלים.
סמל שכמוך, מביט בי מחייך
יתכן שנשארת ולעולם לא תלך.
מביט עוד פעם ושואל איך…

שלווה עמוקה מעינייך ניבטת
כשמתבונן אני בתמונתך,
החיוך שנסוך על פנייך
מזכיר לי את הטוב שבך…

גאווה אתמלא כשאתבונן בתמונה,
ואתה כמו מרגיש אהבתי הכנה.
איך אוכל להבין מה לי תשיר
טוב לא היית כאן להקשיב
הלוואי, ובעבר תוכל להגיב…

שלווה עמוקה מעינייך ניבטת
כשמתבונן אני בתמונתך,
החיוך שנסוך על פנייך
מזכיר לי את הטוב שבך…

קשב..עצוב..כואב..מרגש..כל פעם שאני שומע אותו ישר אני חושב עליך..כמה שאתה חסר..כמה שאני מתגעגע למרות שלא היינו קרובים אפילו בעשירית ממה שאתה קרוב למשפחה שלך שאתה כל כך חסר להם ולחברים שלך שמשתגעים בלעדיך…אבל אם ככה החליט הקב"ה…מה אני יכול לעשות…לא מתווכח איתו אף פעם…

בטח שמעתי שאחותי עכשיו בבית חולים (שחר..)..יש לה דלקת ריאות הבנתי..אם לא שמעת אז הנה אני מספר לך…אבל היא בסדר והיא תהיה בסדר בע"ה…אין מה לדאוג…

אז רק רציתי להזכיר לך שאני מתגעגע….תמשיך לשמור עלינו..
אוהב אותך ומתגעגע בלי סוף…

אגב יש למחר משחק נגד שער הנגב…תאחל בהצלחה..בע"ה נראה להם מה זה חלוץ סקורר…אתה מוזמן כמובן..גם אם לא תבוא זה בסדר אני אבין…

אוהב אותך

מכל האהבות

בס"ד כל רגע שנשאר – זכרון ישן וכל מה שנשכח עם השנים או שכבר עבר האם תזכור אותם האם תדע? אתה שם בכולם. כל מכתב שלא נכתב כל שנאמר בכל סימן אשר נגלה אלי ואומר אותך הבוקר שעולה, עלה נושר, ירח בחלון. מכל האהבות שיש

המשך קריאה

"כל מטוס שטס בשמים כל כוכב מאיר בעיניים מזכיר לי אותך…"

עומר שלי, חשבתי שהכאב הזה יהיה קל יותר. אתה יודע …הרי אומרים שהזמן מרפה. הלב שלי שבור ולא ממש מתרפה. עוד מעט יהיה חודש לפטירתך, החודש הכי ארוך בחיים שלי. כתבתי לך כ"כ הרבה מכתבים. כמעט כל יום…כל פעם שהרגשתי שאני עומדת להתפוצץ… אתה החיוך

המשך קריאה

3 שנים של געגוע…

השנה זה קורה באותו הסדר,היום יום שבת ואני ואמא חושבות איך להעביר לך את האוכל שהכינה לך ומיום חמישי זה נדחה. עכשיו שבת בבוקר ואני עדין לא יודעת שהערב יהיה היום האחרון שנתראה. זה יום קסום,הגעתי ולא נתת לי ללכת עד שכבר היית חייב לצאת

המשך קריאה

אחיינים שלך

הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה