אני

שוב…

אני

הנה שוב אני מוצאת את עצמי חושבת עליך
הדברים הכי קטנים מזכירים לי אותך
לא חשבתי שככה תחסר…
לא הייתי חלק מחיי קודם
עכשיו אתה חלק נכבד
עכשיו אתה במחשבות של הבוקר, במחשבות באמצע יום עבודה כמו עכשיו
ולפעמים,
גם כשאין לי שליטה
אתה מופיע לי בחלומות.
והחלומות – הם משכיחים את חסרונך כי בהם אתה כל כך מוחשי
יותר מדי מוחשי
כמעט רק לרצות להושיט יד ובאמת להאמין שיש במה לגעת.

ולכן לפעמים העצב נשכח כי יש מן תחושה שאתה פה לידי
צוחק צחוק דבילי כזה כמו פעם
ופתאום אני נזכרת שפעם היינו ילדים
ואתה
אתה תישאר ילד לנצח…
רק אנחנו גדלים ומתבגרים והעצב, הוא מבגר מהר יותר.
עומר, 'אין קץ לילדות', כתב פורטיס
אתה באמת תישאר ילד לנצח.

שלך…

דברים מהלב

את אישיותך המופלאה הכרתי יותר דרך סיפורים כי היינו מתראים בעיקר באירועים משפחתיים. אך יודעת אני כי עבור אימך היית חלום שהתגשם עבור אביך, נחל איתן שללא הרף זורם עבור אחיך היקרים, נתיב ישר ללא מכשולים ועבור כל שאר הסובבים אותך, פרח מוגן שאין עוד

המשך קריאה

מחבקת את זיכרונך…

אני לא ממש יודעת איך זה קרה דווקא היום, אבל משהו בי ממש רוצה לכתוב לך. אני מנסה שלא לכתוב ולכן גם לא שמעת ממני כאן עד היום, עכשיו אני גם מבינה למה… קשה לי עומר, קשה לי כ"כ שבכל ערב שאני חושבת עלייך, ובכל

המשך קריאה

תחזור תחזור….

איזה פיספוס…פיספסת עומר…מורצ'וק התגייס…החייל הכי חתיך בצה"ל… היה לך משפט ביום ראשון…כן על התאונה…אבל אתה בטח יודע…אמא לקחה תמונה שלך איתה… אני התחלתי לעבוד בהרצליה פיתוח…לא רחוק מימך…זאת אומרת מהמיזוארי…היה יכול להיות נחמד …תמיד צחקת עלי שאני רודפת אחריך…לאן שאתה הולך אני באה…. עברתי אחריך

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה