עומר נשמה!
למרות התקופה הקצרה יחסית שהכרנו גם כשהיינו בקשר וגם סתם כשהיינו ח'ברה יחד עם עוזי,ברק,מעיין,אביחי,חן ושרון וכמובן אתה ויסלחו לי אנשים נוספים שאולי לא הזכרתי את שמם. כל התקופה של הסלסה, אני חייבת להודות שזו הייתה אחת התקופות היותר מהנות וכיפיות שהיו לי בחיי, אני תמיד אזכור את הבנאדם המקסים שהכרתי והכ"כ שונה מאחרים, משהו אחר, שונה, שלא רואים כל הזמן, את החיוך והפרצופים שהיית עושה כל פעם שהיינו רוקדים, שהיו כ"כ מצחיקים ולפעמים ממש הוציאו אותנו מהריכוז של הריקוד, אבל בסופו של דבר זה היה ממש נחמד, את האושר שהקרנת לכל הסובבים אותך, שעשית אותם מאושרים בדיוק כמו שרצית שיהיו.
בכל אופן עומר אני אזכור אותך תמיד ורק שתדע שאני עדיין לא מאמינה שאתה לא כאן איתנו במיוחד כשהפעם האחרונה שראיתי אותך הייתה במסיבה אצל עוזי בבית בתחילת השנה שהייתה אם אני לא טועה , שלא נראה יותר את החיוכים המקסימים שלך והכ"כ ממיסים ושלא יהיה איתנו עוד הבנאדם המקסים שאתה.
חושבים עליך תמיד….
מירי
עומר היקר
הידיעה המרה אודות פטירתך הפתאומית, תפסה אותנו כרעם ביום בהיר במהלך טיול בארה"ב. נשמתי נעתקה וגרוני נחנק ולמרות השעה המאוחרת בארץ, בלב כבד וכואב התקשרתי לעדית אמך ולרפי אביך. המילים הראשונות שיצאו מפי היו "למה דוקא עומר"? איזה אסון נורא. אני לא קולטת את זה.