בוורלי

עומר יקירנו

בוורלי

עומר,
רציתי להגיד לך רק כמה, כמה שאני מתגעגעת אלייך.
בכל מיני רגעים לא צפויים אתה בא אלי, והזכרונות צפים לי.
אבל זה תמיד מתחיל עם הזכרון האחרון שלי ממך, בבית הקברות.
גוף יפהיפה ארוז בתכריכים.
המחזה הזה לא יוצא לי מהראש.
כל כך מתגעגעים אליך עומר, אורגים זכרונות ממך…
יש לי כל כך הרבה לספר לך! (למרות שאני בטוחה שאתה רואה משם את הכל)
אתה יודע, מורן עדיין לא מחקה את המס' שלך מהסלולרי,
זה אדיוטי, אני יודעת, אבל זה נראה שאם היא תמחק את המס' שלך זה כאילו תמחק סופית מחייה,
ואין לה לב לעשות את זה (אני יודעת).
תדע שאתה חיי בנפשנו ובנשמתנו!
אני יודעת שטוב לך שם, עומר
ושנשמתך מצאה מנוחה נכונה, אבל צריך אותך פה.
לך טוב, עומר, אבל פה מתגעגעים.
אתה חסר.
אני יודעת שאתה בטוח רוצה שכולם כאן לא ישקעו בעצבות אלא יזכרו אותך ויחייכו.
אני כך יעשה כשאני יחשוב עלייך. מבטיחה!

"האדם נולד כאובייקט, מת כאובייקט, אבל ביכולתו לחיות כסובייקט,
כיוצר ומחדש, המטביע על חייו את חותמו האינדיבידואלי והחורג מן האוטומטית
אל הפעילות היצרנית"

כשקראתי את זה חשבתי עלייך.
במעט שהספקת להיות בעולמנו, ובזמן המועט שהכרתי אותך,
גיליתי אדם מלא אישיות ורגשות, שהטביע את חותמו על כל אדם שפגש.

היי שלום, עומרי
תמיד אנצור את הפנים
היפות שלך, בתוך ליבי, באהבה

היהלום שאבד

כולם כאן עומר נפגשים מדי פעם אבל היהלום של המשפחה הדבר הנוצץ והמדהים אבד פעמיים עומר אתה אבידה קשה מאוד לנו הקרובים החברים המשפחה המלוכדת כל כך שרק יכולים לקנא בה עכשיו מגיע החג המצחיק הזה שאמא שלך ורק שלך היתה מצליחה לעשות ממנו את

המשך קריאה

עומר היקר

הידיעה המרה אודות פטירתך הפתאומית, תפסה אותנו כרעם ביום בהיר במהלך טיול בארה"ב. נשמתי נעתקה וגרוני נחנק ולמרות השעה המאוחרת בארץ, בלב כבד וכואב התקשרתי לעדית אמך ולרפי אביך. המילים הראשונות שיצאו מפי היו "למה דוקא עומר"? איזה אסון נורא. אני לא קולטת את זה.

המשך קריאה

מכל האהבות

בס"ד כל רגע שנשאר – זכרון ישן וכל מה שנשכח עם השנים או שכבר עבר האם תזכור אותם האם תדע? אתה שם בכולם. כל מכתב שלא נכתב כל שנאמר בכל סימן אשר נגלה אלי ואומר אותך הבוקר שעולה, עלה נושר, ירח בחלון. מכל האהבות שיש

המשך קריאה

אחיינים שלך

הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה