עידית אוחנון
אמא

מכתב לעומר ביום הגיוס

עידית אוחנון
אמא

עומר בני
היום ה- 6/4/2000 אתה יוצא לדרך חדשה,לקיים חוק בישראל.מכאן והלאה כיד הדימיון שלך.והיום אני מתחננת באמת צא לקיים את מצוות השמירה על ארץ-ישראל, אך אל תשכח קודם להכי חשוב הוא שמור על עצמך כי אתה הרי ידוע בלב שלי, האהוב שלי,הבן שלי,המקסים שלי,החכם באמת שלי,הנבון באמת שלי,השקול דעת שלי.
אך שמור על עצמך קודם "קדושת האדם קודמת לקדושת הארץ" ואתה לא סתם אדם בשבילי אתה אדם יקר עלי-אדמות שנברא בצלם אנוש.
אותך יצרתי מאהבה גדולה ובאהבה גדולה,אני יורדת על בירכיי ומתחננת שוב עשה דברים שמתאימים לך ולא כמו שאומרים "בגובה שלך".
החברה החדשה שתכיר מרוויחה גבר חסון ויפה בעל חוש חברתי,מוסרי,יפה,בדרגה הכי גבוהה בצה"ל.
אתה יודע שיש כל מיני אנשים עם ה"בסדר".
צא לדרך ואם יהיה אחד או שניים מעצבנים,קח לך אויר וזכור שאיתם אתה לא מתעסק הם לא שווים זאת.
את המכתב הזה אני כותבת בשעה חמש לפנות בוקר שיהיה חמש עליך.
ואני שוב דורשת ממך להיות עירני לנעשה סביבך והעיקר לחזור הביתה בשלום.
אני לא באה איתך הבוקר ללשכת הגיוס,אבל אני סומכת עליך,מחזקת אותך,נותנת לך את הביטחון ואת האהבה ואת ה"כפרה עליק אנה" אבל המקום הזה מאוד מרגש ובוודאי יהיה לי קשה,אתה כבר תראה אימהות רבות שבאות לבכות שם, אני חס ושלום לא בוכה אני רק מברכת אותך מאמינה בך שתשמור על עצמך.
רק חזור הביתה בשלום,אתה לא רק הבן היקר שלי..אתה החבר הכי טוב ונאמן שיש לי בחיים!! אני רק אוהבת אותך עד עימקי נשמת אפי!!
צא לשלום וחזור בשלום אמן
אמא עידית.

עומר יקר

קיבלנו את הבשורה המרה שטיילנו בארה"ב. אוהו כמה קשה היתה השהייה והמשך הבילוי, כמה רצינו לחבק את ההורים ולהיות איתם. זה היה כמו חלום ועדיין החלום ממשיך ואי אפשר להתעורר למציאות כל כך קשה. לראות את ההורים במצב כזה, מנסים עד כמה שאפשר לחזק לחבק

המשך קריאה

"…אמן ונמשיך להיות אחים טובים עד סוף ימיי חיינו…"

היי עומרי.. נעשה לי מוזר לכתוב באתר הזה אבל יותר מוזר לי לדבר לקבר שלך אז החלטתי לכתוב בכל זאת ולספר לך של השבוע האחרון שלי. במוצ"ש ירדתי לאילת..כן לבית שלנו שגרנו ביחד בתקופה הכי יפה בחיים שלי נראה היה שגם בשלך. הגעתי ונכנסתי לוילה

המשך קריאה

מלך של ליצנית

מלך של ליצנית הליצנית הכתירה והמליכה אותו למלך הליצנית העריצה את עפר רגליו אך לפניכן היא אותו ילדה והועידה והצעידה, וגם אהבה וחיבקה ונישקה והרעיפה והוא היה ראוי!!! בחיוך ביישן וצנוע ועניו עד כאב, קיבל כל אשר יכלה לתת מעומק רחם ולב. חיק של אם

המשך קריאה

אחיינים שלך

הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה