עינב

לעומר

עינב

היי עומר,
אז זו שוב אני..
המון זמן לא נכנסתי לכאן. אפשר לומר שפשוט לא רציתי.
לא רציתי לקרוא עוד עליך,לראות אותך…אתה יודע, זה פשוט מקשה נורא..
זה מחזיר אחורה ואני לא מתמודדת עם זה כ"כ טוב.
הייתי במיזוארי יום ראשון, מקום מקסים..אם רק היית מאחורי הבר זה היה מושלם.
האמתי שדי דימיינתי אותך שם, עם החיוך שלך..doing your thing…!
זה פשוט מאכזב שחודש לפני שנהרגת הייתי שורצת באזור הזה של הרצליה…תמיד הייתי צמודה למיזוארי אבל כנראה משהו או מישהו למעלה לא רצה להפגיש ביננו עוד פעם.
אולי היה עדיף ככה, בהנחה שהגורל שלך לא היה משתנה…

אוהבת ממש ולא מפסיקה להתגעגע
עינב

אין מילים

"אני הולך לבכות לך תהיה חזק למעלה געגועי הם כמו דלתות שנפתחות בלילה לנצח אחי אזכור אותך תמיד ונפגש בסוף אתה יודע…" אין מילים לתאר את הכאב.. אוהבת ומתגעגעת בלי סוף

המשך קריאה

עומרי

מתוק שלי, מדהים איך היום כמו אז אני רצה אליך כשיש לי בעיות או אני סתם עצובה. אז אולי אתה לא פה פיזית יותר אבל אתה איתנו בכל רמה אחרת… עברו להם החודשיים הכי איטיים וקשים שהיו לי בחיים… אפשר לומר שהוצאת אותי חזקה יותר

המשך קריאה

תמיד איתך

אני מוצאת את עצמי כל הזמן סתם פותחת את האתר וקוראת עליך עוד קצת… זה דיי מעניין שאפילו אלו שלא היו הכי קרובים כ"כ הושפעו ממך,מהאישיות ,הבנאדם. אתה יודע איך זה שאחרי שמישהו מת הרגשות אליו מתעצמים כפליים… תמיד אתה בחרטות שאולי זה יכל להגמר

המשך קריאה

אחיינים שלך

הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה