יוני אוחנון
אחות

התדהמה עדין אוחזת

יוני אוחנון
אחות

וואו עומר….אני בתדהמה מוחלטת….זה חוסר אונים…שאין איך לברוח מימנו!!!
היתה לאמא יום הולדת…עברנו את זה….
עברו החגים….היה זוועה עברנו גם את זה …
היום יום הנישואין של אבא ואמא…נראה איך נעבור את זה???
"נעבור את זה" שמחות מהולות בעצב עמוק..
ת'ראה כמה החיים חזקים …לא להאמין…אתה ידעת את זה…לא דיברת על מוות….לא עינין אותך מה איתך רק מהמשפחה שלך…אז תנחש מה?? לא הלך לך כל כך טוב…בסופו של דבר…ריסקת אותנו ביחד איתך…
ווווווווואאאאאאאאאאוווווווווו…..עומרי לא משנה מה אני יכתוב…אין לי מילים לתאר…לא מסוגלת…ות'אמת גם לא רוצה…אבל חייבת …אני מנסה להוציא את מה שמעולם לא חשבתי שארגיש ….מסתבר שהפחדים הכי גדולים כן מתממשים…ובגדול!!!
לפחות נשאר לי אחד…שזה המון…אבל תמיד עדין יהיה חסר..או יותר נכון שני אחים ורק אחד שאפשר לחבק…אתה צריך לראות את מור…כל כך השתנה..כולנו…גדלנו בכמה שנים..מחר זהר בת שנה…חבל לי שהיא לא תכיר אותך…אני מבלה איתה הרבה והיא מביאה בי כוחות אדירים…כמו ביום שנולדה האור שקרן
מימנה מביא לי נחת במשך היום..
הסברתי לרון לפני שבוע שהיא חייבת להתנהג יפה לליר כי הוא האח הגדול שלה!! היא שאלה למה ואמרתי לה שפשוט ככה לאחים גדולים מתנהגים יפה כמו שאני מתנהגת יפה אליך.
..אז היא אמרה לי "כן..אבל עומר כבר לא פה בכדי שתתנהגי אליו יפה" צודקת עומר הילדה בת 7 ומבינה את מה שאני מתקשה להבין ולהתמודד איתו..
הדמעות חונקות…והלב כואב…אם רק היית פה לראות ..להשתתף…לחבק..לדאוג..לאהוב…
רק תגיד איך וניתן הכל ..שומע…הכל הכל שתהיה פה..!!!

תחזור תחזור….

איזה פיספוס…פיספסת עומר…מורצ'וק התגייס…החייל הכי חתיך בצה"ל… היה לך משפט ביום ראשון…כן על התאונה…אבל אתה בטח יודע…אמא לקחה תמונה שלך איתה… אני התחלתי לעבוד בהרצליה פיתוח…לא רחוק מימך…זאת אומרת מהמיזוארי…היה יכול להיות נחמד …תמיד צחקת עלי שאני רודפת אחריך…לאן שאתה הולך אני באה…. עברתי אחריך

המשך קריאה

3 שנים של געגוע…

השנה זה קורה באותו הסדר,היום יום שבת ואני ואמא חושבות איך להעביר לך את האוכל שהכינה לך ומיום חמישי זה נדחה. עכשיו שבת בבוקר ואני עדין לא יודעת שהערב יהיה היום האחרון שנתראה. זה יום קסום,הגעתי ולא נתת לי ללכת עד שכבר היית חייב לצאת

המשך קריאה

עוד חורף עוד שנה……….

אז…מה קורה? מתכוון למתוח אותנו עוד קצת…או תעשה הפתעה ותחזור לשנה החדשה???? נו….עומר….נו כבר….בוא!!!!!!!! שנה שעברה חגגנו בייחד….מה אתה אומר…עוד לא??? טוב….סבלנות…הרבה סבלנות….הסבלנות אמורה להשתלם לא???!!! אולי לא????……זה הזמן הזה….השלב הזה שאנחנו נכנסים אליו….שעולות המחשבות …הרגעים הקטנים…הפיצפונים….של לא…אתה פשוט לא…חיי יותר….מת!!! ואז….לברוח…מהר…חזרה למציאות הנפרדת שבניתי…שבה

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה