עידית אוחנון
אמא

החגים

עידית אוחנון
אמא

היום מלאו שלושה חודשים ללא יאומן הכי גדול של החיים שלי
הגשם הראשון ירד עליך.
החג הראשון תם.גם החג השני תם. ומה זה בעצם חג בלי לחגוג.
מה אני יכולה לעשות בימים שהיו פעם הימים הכי שמחים יחדיו
הביחד הזה עם המשפחה.
אני מביטה וממש רואה אותך יושב על יד בני דודיך. מול יוני ומור
גופך החסון זרועותיך.החיוך.השמחה.הכבוד.האהבה את הכל אני
רואה.כשהאוכל מגיע ריחות העל האש ממלאים אותי.
אז אני נפגשת שוב במציאות שמחה והודפת רגע ועוד רגע ועוד רגע .
מציאות כזאת שאומרת עומר ואני קראתי לו יפיוף.
יכול להיות שהוא לא יגיע גם לחג השלישי. לעולם לא אאבד תיקווה, ואחכה לו שיבוא
בחג הרביעי .

מחבקת את זיכרונך…

אני לא ממש יודעת איך זה קרה דווקא היום, אבל משהו בי ממש רוצה לכתוב לך. אני מנסה שלא לכתוב ולכן גם לא שמעת ממני כאן עד היום, עכשיו אני גם מבינה למה… קשה לי עומר, קשה לי כ"כ שבכל ערב שאני חושבת עלייך, ובכל

המשך קריאה

יהי זכרך ברוך

עומר, יוני שלחה סמס לתזכר על הפגישה השנתית שלנו ליד האפרסק מהשייש שליד הספסל שמתחת לעץ. מכל נקודות המפגש שהכרתי זאת הכי סוריאליסטית. הרבה אלמנטים צבעוניים של צבע וטבע ומשפחה רחבה, מזג אויר נעים שלפני שקיעה קיצית, שעת בין ערביים רומנטית,קירבה ואהבה…וכל הדברים היפים האלה

המשך קריאה

ילד מדהים. נזכור אותך תמיד.

דבר כ"כ עצוב.. לא חשבתי שיקרה דווקא לי ..ככה פתאום..בלי התראה מוקדמת עזבת אותנו ועלית לשמים. תמיד אהבתי אותך. רוצה שאגלה לך סוד?אתה מהאנשים שיותר אהבתי.שיהיה הרבה יותר קשה לשכוח. כשחזרתי מהעבודה בקייטנה, אבא אמר לי- "קרה דבר עצוב,קשה.עומר היה מעורב בתאונה קשה עם האופנוע".

המשך קריאה

אחיינים שלך

הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה