יוני אוחנון
אחות

אומנם נדמה לי…מה שכן אני בטוחה שאני אוהבת אותך!!!

יוני אוחנון
אחות

עומרי
אני רוצה לחלום אם אי אפשר להרגיש
אני רוצה לחלום אם אי אפשר לראות
אני רוצה לחלום את כל המראות..שלך,איתך..אני אוהבת אותך!!!
אני מתגעגעת לריח,לתחושה,לחוזק שאתה משרה בי,לאהבה..
הלוואי והייתי יכולה אבל בלעדיך זה קשה !! ונכון אין ברירה..
אם רק היית אומר,אם היית נפרד ולא כל כך מהר אולי זה היה נראה או מרגיש אחרת..
אולי לא היתה לי תחושת הפיספוס הזאת של מציאות אחרת..
של חיים בנדמה לי..
כן עומר נדמה לי שלא קרה כלום..
נדמה לי רק נדמה לי..
והמציאות האכזרית הזאת וחסרת המעצורים לא מרשה לי לחשוב אחרת..אם כן הייתה היא לי מאפשרת הריי שלא הייתי נשארת…
לא פה,לא כאן ועכשיו,לא בלעדייך..
ות'אמת לפעמים נדמה לי שטוב ..וזו תחושה שנדמה לי אמיתית ,ונדמה לי שיש עוד עתיד..אין מה לעשות אחי אהובי..איתך או בלעדיך!!!
חייבים להמשיך..אני לא כל כך בטוחה לאן או איך אבל זה מה שיש..
אני אוהההההההבת אותך
אני מבטיחה תמיד לאהוב אותך…
חשוב לי שתדע זה לא מכתב פרידה ..
זה פשוט הדרך שלי לנסות לתת כח לכל מי שאתה אוהב..
ונדמה לי שאולי אני לא בטוחה שהלוואי..
נדמה לי שגם לעצמי..?!
אני שולחת לך בחזרה …אהבה גדולה שרק לי יש איתך…
ששייכת לי ולך..אחותך..
בטוחה שתמיד תמיד אחכה לך!!

מתוך החשיכה, אנחנו מבקשים

היי עומר, ניסיתי לחמוק מהצורך לכתוב לך ועליך באתר למרות שאני מקבל וקורא את כל מה שכולם בוכים לך כאן. אבל קראתי את מה שאמא שלך כתבה ב 3 לנובמבר 2005 והיא ציטטה מתוך "שיר השירים". ואני רוצה מאד לענות לה בשיר אחר ובחרתי לעשות

המשך קריאה

זכרונות מהחג…

אני יודע שהיית שם, וקצת קשה לך לתת לנו סימן מוחשי… אבל זה בסדר, כי הרגשתי ואני יודע! אני הכי זוכר בחגים עם המשפחה, שהיינו יושבים בשולחן והיתה מגיעה הצלחת הגשה של הקוסקוס… ואז היינו צוחקים שבמקום להוריד לך לצלחת, פשוט תשאיר את הצלחת הגשה

המשך קריאה

לבד בחשיכה

כל בוקר אני חולפת על פניך בנסיעה שקטה ואתה מצטרף ובא איתי ליום העבודה. כל בוקר אני שבה רואה את אור עיניך ואתה אינך,אתה אינך. כל יום אני שומעת איזה שיר שאתה ודאי היית מייד מגביר ורוקד ורוקד ומחייך, כל יום אני עסוקה כאילו לא

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה