דניאל כהן
דוד וחבר אוהב

מתוך החשיכה, אנחנו מבקשים

דניאל כהן
דוד וחבר אוהב

היי עומר,
ניסיתי לחמוק מהצורך לכתוב לך ועליך באתר
למרות שאני מקבל וקורא את כל מה שכולם בוכים לך כאן.
אבל קראתי את מה שאמא שלך כתבה ב 3 לנובמבר 2005
והיא ציטטה מתוך "שיר השירים".
ואני רוצה מאד לענות לה בשיר אחר ובחרתי לעשות זאת כאן:

אני מבקש ומתפלל, שבורא עולם יתן לעידית אמך ויוני אחותך, למור אחיך ורפי אביך
ולכל המשפחה הבוכיה והחברים שלא מצליחים להשתחרר מהמועקה
את הכח –
"..לקום מחר בבוקר, עם שיר חדש בלב…
לשיר אותו בכח… לשיר אותו בכאב…
לשמוע חלילים ברוח החופשית, ולהתחיל מבראשית…!
אמן!

מה יהיה אחי?

בס"ד בנדודדדההההההה שנים לא דיברתי איתך…או אולי אני בכלל מדבר לעצמי…אבל מה אכפת לי העיקר שאני מרגיש שאני מדבר איתךךך.. תקשיב לי רגע… כבר 4 חודשים…4 חודשים שלמים אני מבקש ממך תבוא בחלום תתקשר (הפלאפון תמיד זמין!) משהו רק תיצור קשר כי אני כ"כ מתגעגע….בעצם

המשך קריאה

עד שתעזוב/ריטה

הלוואי יהיה בי כח עוד מעט הלוואי יהיה בי כח לא להשבר כאן למולך הלוואי יהיה בי כח לא ליפול על ברכי מכובד אהבה הלוואי יהיו עיורות עיני כל זמן שתשאר שלא אראה את פניך, שלא אושיט ידי ללטף עוד מעט…או שם לאט אפצע את

המשך קריאה

זכרונות מהחג…

אני יודע שהיית שם, וקצת קשה לך לתת לנו סימן מוחשי… אבל זה בסדר, כי הרגשתי ואני יודע! אני הכי זוכר בחגים עם המשפחה, שהיינו יושבים בשולחן והיתה מגיעה הצלחת הגשה של הקוסקוס… ואז היינו צוחקים שבמקום להוריד לך לצלחת, פשוט תשאיר את הצלחת הגשה

המשך קריאה

אחיינים שלך

הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה