אהובי! איך אני יכול לדבר עליך בזמן עבר והרי רק לפני כמה ימים ראיתי אותך. ישבנו ביחד דיברנו שתינו צחקנו ונהננו מהחיים ביחד. אחי…. ככה היית מציג אותי בפני אנשים, זה אח שלי היית אומר וככה באמת אני מרגיש. ביום שלישי ה-19/7/05 בשעה 22:00 משהו

לעומר שלי בקיומך ואהבתך יצרתי עולם מושלם. מה יפית ומה נעמת בחור כארזים. כולך טוב שמתיך כחותם על ליבי.על זרועי עזה כמוות האהבה. רשפיה רישפי אש. שלהבתיה. מים רבים לא יכבו את האהבה. ונהרות לא ישטפוה. והיום……… ביקשתי את שאהבה נפשי. בקשתיו ולא מצאתיו. אחזתיו

בס"ד אחי…שמע…הדמעות אולי נגמרו (לגבי זה אני גם לא כל כך בטוח דרך אגב)…אולי נגמרו הצמרמורות בכל שיר עצוב (כמו זה שכתבתי לך בפעם האחרונה שדיברנו…בעצם שאני דיברתי…אתה לא דיברת..לצערי) או בכל פעם שאני רואה אופנוע עובר בכביש…או אפילו את המשפחה שלך…עד עכשיו היו הרבה