כל כך עצוב… כל כך מר…מה אומרים למשפחה כל כך נהדרת שטיפחה אדם כה מקסים שכבר איננו עוד בחיים בינינו. התקופה שלי איתך עומר הייתה מדהימה..עבדנו יחד בבר 1 באילת, הניצוץ בעיניים נדלק עוד מהערב הראשון שבו נפגשנו ומאותו היום ולחודשיים הבאים לא יכולנו שלא

כל מי שאיתך היום כנראה חגג איתך יום הולדת 18.5 ואלוהים עד כמה אני יודעת שהתענוג היה ענק מהחיים,כמוך! גם אני עומרי היום איתך ביום הולדתך והמתנות היום ראויות לך,אתה ראוי, באהבה ענקית כמו תמיד ולנצח אמא.

אני לא ממש יודעת איך זה קרה דווקא היום, אבל משהו בי ממש רוצה לכתוב לך. אני מנסה שלא לכתוב ולכן גם לא שמעת ממני כאן עד היום, עכשיו אני גם מבינה למה… קשה לי עומר, קשה לי כ"כ שבכל ערב שאני חושבת עלייך, ובכל