קראתי וקראתי נגעתם לי בלב כי הבן שלי עומר הוא נשמה תאומה שלי ידעתי והכרתי את כולכם דרכו או עימו ואתם כותבים דברים מדויקים דברי אמת בלי תוספות וקישוטים שמוסיפים לאנשים מתים אני מצטערת שלא הספקתי למנוע את המפולת התהומית הכבדה גם בשביל כולכם אני

הנה שוב אני מוצאת את עצמי חושבת עליך הדברים הכי קטנים מזכירים לי אותך לא חשבתי שככה תחסר… לא הייתי חלק מחיי קודם עכשיו אתה חלק נכבד עכשיו אתה במחשבות של הבוקר, במחשבות באמצע יום עבודה כמו עכשיו ולפעמים, גם כשאין לי שליטה אתה מופיע

אחותי חברתי אהובתי כעת חיה, לפני שנה הציף אותי המראה של הליצנית והמלך בינתיים, חלפה שנה בה כל יום רוקע פטיש חסר מנוח "כמה המוות הזה מיותר" אחותי חברתי אהובתי הכאב הנובע מן הצער והצער הנובע מהכאב והאבדן לעולם לא יתמו לעולם לא יעלמו המסורת