מתוק שלי לא שוכחת אותך , כל יום, כל שעה, כל בוקר כשאני עוברת לידך, כל ערב כשאני חוזרת ואתה שם בחושך לבד.
מתוק שלי לא שוכחת אותך , כל יום, כל שעה, כל בוקר כשאני עוברת לידך, כל ערב כשאני חוזרת ואתה שם בחושך לבד.
אחי, אך נקטעו חיים….? עוד לא נקלט המצב שאתה איננו. קשה לקום כול בוקר ולתפוס שוב את רוע הגזרה. אוהב אותך אחי.
יושבים אצל דודו ואוכלים מכל טוב אבל אתה לא יושב שם עם הכבדים ולוגם מכוס היין שלך אוכלים אצל נני על האש אבל אתה לא עם לירון ועמירם מנפנף שם בחוץ יש לך מקום קבע כאן ואף אחד לא ממלא אותו אין מישהו, או איך
אז…מה קורה? מתכוון למתוח אותנו עוד קצת…או תעשה הפתעה ותחזור לשנה החדשה???? נו….עומר….נו כבר….בוא!!!!!!!! שנה שעברה חגגנו בייחד….מה אתה אומר…עוד לא??? טוב….סבלנות…הרבה סבלנות….הסבלנות אמורה להשתלם לא???!!! אולי לא????……זה הזמן הזה….השלב הזה שאנחנו נכנסים אליו….שעולות המחשבות …הרגעים הקטנים…הפיצפונים….של לא…אתה פשוט לא…חיי יותר….מת!!! ואז….לברוח…מהר…חזרה למציאות הנפרדת שבניתי…שבה
היי עומר יקר, לפני מספר חודשים יוני הייתה באילת ובאה אליי למשרד לומר לי שהיא רוצה שניפגש ובאמת שרציתי להיפגש פשוט לא יצא… כל כך יפה היא נהייתה, איך טיפחת אותה ודאגת לה תמיד! לפעמים אני חושבת לי שאולי המצב היה שונה שהיינו הולכים כשהיינו