עומר, יוני שלחה סמס לתזכר על הפגישה השנתית שלנו ליד האפרסק מהשייש שליד הספסל שמתחת לעץ. מכל נקודות המפגש שהכרתי זאת הכי סוריאליסטית. הרבה אלמנטים צבעוניים של צבע וטבע ומשפחה רחבה, מזג אויר נעים שלפני שקיעה קיצית, שעת בין ערביים רומנטית,קירבה ואהבה…וכל הדברים היפים האלה

היום יש לי יום הולדת, אני מתגעגע לבן דוד הגדול שלי שיצא לי להכיר מקרוב רק בגיל 22 שגרנו באילת. אני זוכר שביום ההולדת שלך ה-22 באת אליי לדירה בבית אורן ישבנו ודיברנו בחוץ על העבודה והלימודים, אחרי חצי שעה שדיברנו מישהי התקשרה אלייך להגיד

אחותי חברתי אהובתי כעת חיה, לפני שנה הציף אותי המראה של הליצנית והמלך בינתיים, חלפה שנה בה כל יום רוקע פטיש חסר מנוח "כמה המוות הזה מיותר" אחותי חברתי אהובתי הכאב הנובע מן הצער והצער הנובע מהכאב והאבדן לעולם לא יתמו לעולם לא יעלמו המסורת