טל חן
בן דוד

לעומר היקר

טל חן
בן דוד

היום יש לי יום הולדת, אני מתגעגע לבן דוד הגדול שלי שיצא לי להכיר מקרוב רק בגיל 22 שגרנו באילת. אני זוכר שביום ההולדת שלך ה-22 באת אליי לדירה בבית אורן ישבנו ודיברנו בחוץ על העבודה והלימודים, אחרי חצי שעה שדיברנו מישהי התקשרה אלייך להגיד לך מזל טוב ואני לא ידעתי בכלל שיש לך יום הולדת. ואז שאלתי אותך נו טוב , מה עושים היום? ואמרת לי שאתה לא מתרגש מיום ההולדת ושלא אכפת לך בכלל כי אתה צריך לקום מוקדם בבוקר, ואני אמרתי לך אין דבר כזה, יום הולדת חוגגים ואמרת לי שאין לך כוח לצאת , אז קבענו שהולכים יום למחרת לפלטניום "שנתדלק באלכוהול" אצל חבר שלך אלדין שעבד שם בתור ברמן. היה לי כל כך כיף לרקוד ולהשתולל עד שלא היה לנו כוח יותר לעמוד (לך עוד היה אבל אני שפכתי מנוע), ואז הלכנו כל אחד לביתו.
יום למחרת הייתי אמור לקום לעבודה בבוקר ולא התעוררתי בזמן, אבל לא היה אכפת לי כל כך כי נהנתי בטירוף יום לפני אז אמרתי למנהלת שלי שאני לא מרגיש טוב.

אם רק היית יודע כמה כולנו מתגעגים אלייך וחושבים עלייך יום יום.
כל פעם שאני נוסע לבאר שבע בסופי שבוע, אני בא לקבר שלך ואומר " בן דוד יקר למה דווקא לך זה קרה" , נותן נשיקה לקבר בעיניי הדומעות, יושב איזה 5 דקות בשקט נזכר בכל הכיף שהיינו עושים ביחד ונוסע.

איפה הבן דוד היקר שלי שחסר לי כל כך ?
אוהב ומתגעגע המון טל חן

המילים לא נגמרות

בס"ד עומר..זה כבר 5 חודשים שאתה לא איתנוו…אתה קולט מה זה 5 חודשיםםם????זה המוןןןןן..זה אומר עוד חודש-חצי שנה!!וחסר לך שעד אז אתה לא בא לבקר באיזה חלום.. פעם כשהייתי רואה את המשפחה שלך פעם בחג כזה ופעם באחר הייתי אומר וואלה כבר שנים לא ראיתי

המשך קריאה

המילים לא נגמרות הכוח כן

.עומרי יפיוף .אתמול השמש זרחה. ככה זה לפחות מדיבורים של אנשים.הסתכלתי ראיתי בני אדם במכוניות במשאיות באוטובוסים .אתה יודע יום רגיל בהבזק באו שלושה אופנוענים כבדים יפים ראיתי אותך לרגע.ראיתי את הכתפיים העצומות השריריות שלך ראיתי זרועותיך המחוטבות את העדינות והשליטה .ועוד ראיתי את הצבע

המשך קריאה

אהוב יקר שהלך ולא ישוב עוד לעולם…

כל כך עצוב… כל כך מר…מה אומרים למשפחה כל כך נהדרת שטיפחה אדם כה מקסים שכבר איננו עוד בחיים בינינו. התקופה שלי איתך עומר הייתה מדהימה..עבדנו יחד בבר 1 באילת, הניצוץ בעיניים נדלק עוד מהערב הראשון שבו נפגשנו ומאותו היום ולחודשיים הבאים לא יכולנו שלא

המשך קריאה

אחיינים שלך

הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה