אתמול שלחתי "שנה טובה" לכולם ולכל החברים הטובים חייגתי ועדיין יש שיחה אחת שלא עשיתי אתמול שמיועדת לך לרגל השנה החדשה…
אתמול שלחתי "שנה טובה" לכולם ולכל החברים הטובים חייגתי ועדיין יש שיחה אחת שלא עשיתי אתמול שמיועדת לך לרגל השנה החדשה…
עומר למדתי איתך בקורס פיסיקה,והתחברנו מיד. הזהרתי אותך בקשר לאופנוע הייתה לי הרגשה רעה. אוהב אותך ועצוב,הפסד לאנושות!
היום יש לך יום הולדת והדלקתי נר ליד התמונה שלך בסלון שלי ושל עמירם, חבל שאתה לא כאן… תחגוג לך שם,אנחנו אוהבים אותך
בס"ד אחי…שמע…הדמעות אולי נגמרו (לגבי זה אני גם לא כל כך בטוח דרך אגב)…אולי נגמרו הצמרמורות בכל שיר עצוב (כמו זה שכתבתי לך בפעם האחרונה שדיברנו…בעצם שאני דיברתי…אתה לא דיברת..לצערי) או בכל פעם שאני רואה אופנוע עובר בכביש…או אפילו את המשפחה שלך…עד עכשיו היו הרבה
יפה שלי מחר זה כבר חודש שאתה לא איתנו…והכל ממשיך לנוע אבל לא בחיים שלנו אנחנו בחיים לא נשכח ואף פעם אני לא אפסיק להתגעגע …אין שנייה שאתה לא במחשבה שלי…אם אלוהים היה נותן לי רק משאלה אחת -הייתי מבקשת שיחזיר אותך לאמא ואבא ליוני
25.9.05 עברו כבר חודשיים ושבוע וזה נראה כמו נצח.אירוני שהנצח הוא המקום שאתה נמצא בו עכשיו. אני מסתכלת על הקבר שלך ולא מאמינה..אני רוצה להזכר בקול שלך לשמוע את הצחוק שלך ולא מצליחה..אני קוראת את המילים שכתבת לי יום לפני שנהרגת.רק אלוהים יודע כמה אני