עומר..אנחנו מאוד מתגעגעים ואתה תמיד תהיה איתנו.לעולם לא תשכח מלבנו.אוהבת מאוד.
עומר לא מפסיקים להתגעגע הכאב של לאבד אותך …ואת כל מה שהיה ביחד עם כל הצחוק, עכשיו חנוכה ולנו נשארו רק הנרות…….
לא קל , לא קל בלעדייך , חסר הרבה שימחת חיים ומישהו שידרבן אותנו להנות מהחיים… לא שוכחים ועדיין מתגעגעים , אוהבים אותך
דבר כ"כ עצוב.. לא חשבתי שיקרה דווקא לי ..ככה פתאום..בלי התראה מוקדמת עזבת אותנו ועלית לשמים. תמיד אהבתי אותך. רוצה שאגלה לך סוד?אתה מהאנשים שיותר אהבתי.שיהיה הרבה יותר קשה לשכוח. כשחזרתי מהעבודה בקייטנה, אבא אמר לי- "קרה דבר עצוב,קשה.עומר היה מעורב בתאונה קשה עם האופנוע".
הזמן עובר ואתה חסר הזמן עובר ואתה לא חוזר זה קשה וכואב וצובט כל בוקר בלב והדמעות שוב זולגות על הבטון מתנפצות עם כל חיוך או הנאה עם כל שמחה או בכלל הרגשה יש עכשיו עצב זה אמיתי אבל אני מסרב להאמין איפה אתה איש
"אני סולחת עכשיו על כל השינויים על כל הדמעות ימים אבודים אני יודעת עכשיו זה גם בגללי והרבה זמן עבר התשמע קולי..?" זה מרגיש כמו נצח ומרגיש כאילו רק אתמול…. לפעמים אני תוהה אם בכלל היית קיים??? אני כותבת לך ושומעת בחוץ ילדה צורחת עומר