בס"ד חצי שנה ויום…כמעט שאני לא שם לב איך הזמן טס…כאילו רוצה לגרום לי לשכוח אותך בזה שהוא עובר מהר…אבל לא שוכח לעולם… שמעתי עכשיו שיר שריגש אותי…של אבי גואטה ודורון עג'אמי..תקשיב למילים- עפות השעות חולפים הימים, יודע עתה הימים לא קלים. סמל שכמוך, מביט

בס"ד עומר…כל כך התגעגעתי..המון זמן לא ביקרתי פה….למרות רצון- כוח פשוט לא היה לי. רבות הפעמים שביקשו ממני להעלות את מה שקראתי באזכרה של 11 חודשים ללכתך- לאתר הזה. אולי התעצלתי, אולי לא היה לי כוח אבל שמרתי טוב טוב את מה שקראתי והנה זה

קיבלנו את הבשורה המרה שטיילנו בארה"ב. אוהו כמה קשה היתה השהייה והמשך הבילוי, כמה רצינו לחבק את ההורים ולהיות איתם. זה היה כמו חלום ועדיין החלום ממשיך ואי אפשר להתעורר למציאות כל כך קשה. לראות את ההורים במצב כזה, מנסים עד כמה שאפשר לחזק לחבק