לעומר, המון זמן לא הייתי פה ,באתר הזה שלך … האמתי הוא לא כ"כ שלך הוא של כל מי שאהב והכיר אותך. אז הרבה זמן לא ביקרתי פה וגם לא אותך בחלקה… ושלרגע לא תחשוב ששכחתי כי פשוט אי אפשר. אני חושבת שלפעמים אולי הייתי

אני יודע שהיית שם, וקצת קשה לך לתת לנו סימן מוחשי… אבל זה בסדר, כי הרגשתי ואני יודע! אני הכי זוכר בחגים עם המשפחה, שהיינו יושבים בשולחן והיתה מגיעה הצלחת הגשה של הקוסקוס… ואז היינו צוחקים שבמקום להוריד לך לצלחת, פשוט תשאיר את הצלחת הגשה

מלך של ליצנית הליצנית הכתירה והמליכה אותו למלך הליצנית העריצה את עפר רגליו אך לפניכן היא אותו ילדה והועידה והצעידה, וגם אהבה וחיבקה ונישקה והרעיפה והוא היה ראוי!!! בחיוך ביישן וצנוע ועניו עד כאב, קיבל כל אשר יכלה לתת מעומק רחם ולב. חיק של אם