אני כל יום נמצאת באתר הזה אולי אפילו כמה שעות ובוהה בתמונות שלך וכל יום מחדש כל-כך קשה לי להאמין שאתה לא כאן יותר .. עומר, הגעגועים אליך גוברים עם כל יום שעובר..כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע,כל חיוך,כל חיבוק ,כל בר,כל ברמן,כל אופנוע כל

25.9.05 עברו כבר חודשיים ושבוע וזה נראה כמו נצח.אירוני שהנצח הוא המקום שאתה נמצא בו עכשיו. אני מסתכלת על הקבר שלך ולא מאמינה..אני רוצה להזכר בקול שלך לשמוע את הצחוק שלך ולא מצליחה..אני קוראת את המילים שכתבת לי יום לפני שנהרגת.רק אלוהים יודע כמה אני

עומר היום אנו "חוגגים" את חג הפסח כפי שאתה יודע אמרנו את מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות וכולנו בכינו בכי כואב מאוד, אתה כל כך חסר ביחד עם כולם עד כדי כך שהתאספות המשפחה ביחד בכל פעם שיש סיבה לכך היא הופכת למועקה בלב