ליאורה ואבי ירדן ודניאל סויסה
עומר מתגעגעים כל כך השבועות ההולכים וקרבים מאוד קשים יש יותר מדי חגים ואנחנו רגילים לצחוק ולשמוח ביחדדדדד ועכשיו……
.
עומר מתגעגעים כל כך השבועות ההולכים וקרבים מאוד קשים יש יותר מדי חגים ואנחנו רגילים לצחוק ולשמוח ביחדדדדד ועכשיו……
אהוב שלי! תמיד תשאר האהוב שאבד לי .אני זוכרת אותך כבר 3 שנים חושבת על כל יום..שלא יחשבו אחרת.
כל בוקר אני חולפת על פניך בנסיעה שקטה ואתה מצטרף ובא איתי ליום העבודה. כל בוקר אני שבה רואה את אור עיניך ואתה אינך,אתה אינך. כל יום אני שומעת איזה שיר שאתה ודאי היית מייד מגביר ורוקד ורוקד ומחייך, כל יום אני עסוקה כאילו לא
יושבים אצל דודו ואוכלים מכל טוב אבל אתה לא יושב שם עם הכבדים ולוגם מכוס היין שלך אוכלים אצל נני על האש אבל אתה לא עם לירון ועמירם מנפנף שם בחוץ יש לך מקום קבע כאן ואף אחד לא ממלא אותו אין מישהו, או איך
בס"ד סוף הדרך בלעדיך מה נשאר לי בעולם? הדמעות חמות עדיין הן לא מים הן כמו דם אלוקים אינך רואה כל מה שעלי עובר.? אלוקים אנא רחם! שלח מלאך שירחם! כבד, כבד עליי! לא לא לא אתנחם אלוקים לא לא לא אנא רחם אלוקים איך