18 בינואר 2006

הנר של עמירם בן עזרא

לא נפסיק לכתוב לך בן דוד יקר ואהוב.אתה בליבנו תמיד

החגים

היום מלאו שלושה חודשים ללא יאומן הכי גדול של החיים שלי הגשם הראשון ירד עליך. החג הראשון תם.גם החג השני תם. ומה זה בעצם חג בלי לחגוג. מה אני יכולה לעשות בימים שהיו פעם הימים הכי שמחים יחדיו הביחד הזה עם המשפחה. אני מביטה וממש

המשך קריאה

החיוך שלך.

ואו כ"כ מתרגשת לראות את היוזמה עם השיר שלך. כ"כ מובן והגיוני שכולם יכירו אותך. לא הכרנו הרבה זמן אבל הספיק לי להבין שאתה כמו שמתארים אותך. באותו יום גיליתי את הנורא מכל דרך כתבה ב ynet באמצע הלילה. בלוויה הבנתי כמה מיוחד היית. כמה

המשך קריאה

כאילו רק אתמול….

היי אהוב שלי…. אני נפגשת בזיכרונות ….ושואלת את עצמי שאולי חלמתי…אולי מעולם לא היה לי אח??? היום בערך ..לפני שנה חזרתי לגור בבית ואתה כבר גרת בבבלי…עם עדי…נזכרתי בלילה שליפני יצאתי עם כמה חברים לארליך נראה לי..או משהו באיזור …וכשהגעתי לנמל הם כבר חיכו לי

המשך קריאה