ליר כהן
בן דוד

מה יהיה אחי?

ליר כהן
בן דוד

בס"ד

בנדודדדההההההה שנים לא דיברתי איתך…או אולי אני בכלל מדבר לעצמי…אבל מה אכפת לי העיקר שאני מרגיש שאני מדבר איתךךך..
תקשיב לי רגע…
כבר 4 חודשים…4 חודשים שלמים אני מבקש ממך תבוא בחלום תתקשר (הפלאפון תמיד זמין!) משהו רק תיצור קשר כי אני כ"כ מתגעגע….בעצם כולם כ"כ מתגעגעים..
עדיין בלתי נתפס הסיפור שלך…..
אז מה יהיה אחי???מה יהיההה???4 חודשים ורק פעם אחת חיבקת אותי….וגם זה היה בחלום…
מה עם המציאות??חברים שלך?המשפחה שלך!!?כל הדודים ודודות ובני דודים ובני דודות וכל קרוב משפחה, מכר..בעצם כל דבר….לכולם אתה כל כך חסר..אז תן איזה ביקור..אפילו עוד פעם בחלום…
טוב בעצם אולי יש עוד תור ארוך עד שתגיע לחלום שלי פעם שניה…כל כך הרבה אנשים אהבו אותך ולא יודעים נפשם מרוב צער וכל זה בגלל איזה אופנוע..או אולי מונית…

אז שמעע…הפעם אני לא ירבה במילים כמו בדרך כלל…אבל בקשות יש כמה…
שמור עלינו!אתה מסוגל!תעשה הכל כדי שנפגוש אותך רק בחלומות (אלא אם מישהו בשמיים יחליט שיש כמה מתים שמגיע להם לקום)…
תבוא לבקר בינתיים בחלום זאת הבקשה השניההה…
ועשה מצווה…תן לסבא מרדכי זצ"ל חיבוק גדול בשמי מזמן לא שומעים ממנו…כבר 6 וחצי שנים….
אה ותודיע לאמא שהעליתי לה את התמונה שהיא ביקשה מהבר מצווה שלי…היא פה באתר..ותגיד לה שהיא תמיד תהיה הכי יפה…גם היום…!

אוהב אותך אחייי
שתהיה שבת שלום!

אה ותגיד לאבא שלי שיוותר לי על העונש אם אתה תגיד לו את זה הוא בטוח יסכים!

לבד בחשיכה

כל בוקר אני חולפת על פניך בנסיעה שקטה ואתה מצטרף ובא איתי ליום העבודה. כל בוקר אני שבה רואה את אור עיניך ואתה אינך,אתה אינך. כל יום אני שומעת איזה שיר שאתה ודאי היית מייד מגביר ורוקד ורוקד ומחייך, כל יום אני עסוקה כאילו לא

המשך קריאה

עומר יקר

קיבלנו את הבשורה המרה שטיילנו בארה"ב. אוהו כמה קשה היתה השהייה והמשך הבילוי, כמה רצינו לחבק את ההורים ולהיות איתם. זה היה כמו חלום ועדיין החלום ממשיך ואי אפשר להתעורר למציאות כל כך קשה. לראות את ההורים במצב כזה, מנסים עד כמה שאפשר לחזק לחבק

המשך קריאה

לעומר

היי עומר, אז זו שוב אני.. המון זמן לא נכנסתי לכאן. אפשר לומר שפשוט לא רציתי. לא רציתי לקרוא עוד עליך,לראות אותך…אתה יודע, זה פשוט מקשה נורא.. זה מחזיר אחורה ואני לא מתמודדת עם זה כ"כ טוב. הייתי במיזוארי יום ראשון, מקום מקסים..אם רק היית

המשך קריאה

אחיינים שלך

הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר

המשך קריאה

סהר

געגועים למי ששומר על כולנו כבר 15 שנה מלמעלה. נשיקות אהבה וחיבוקים בנדוד יקר

המשך קריאה