בס"ד בנדודדדההההההה שנים לא דיברתי איתך…או אולי אני בכלל מדבר לעצמי…אבל מה אכפת לי העיקר שאני מרגיש שאני מדבר איתךךך.. תקשיב לי רגע… כבר 4 חודשים…4 חודשים שלמים אני מבקש ממך תבוא בחלום תתקשר (הפלאפון תמיד זמין!) משהו רק תיצור קשר כי אני כ"כ מתגעגע….בעצם

"אני סולחת עכשיו על כל השינויים על כל הדמעות ימים אבודים אני יודעת עכשיו זה גם בגללי והרבה זמן עבר התשמע קולי..?" זה מרגיש כמו נצח ומרגיש כאילו רק אתמול…. לפעמים אני תוהה אם בכלל היית קיים??? אני כותבת לך ושומעת בחוץ ילדה צורחת עומר

עומר שלי, חשבתי שהכאב הזה יהיה קל יותר. אתה יודע …הרי אומרים שהזמן מרפה. הלב שלי שבור ולא ממש מתרפה. עוד מעט יהיה חודש לפטירתך, החודש הכי ארוך בחיים שלי. כתבתי לך כ"כ הרבה מכתבים. כמעט כל יום…כל פעם שהרגשתי שאני עומדת להתפוצץ… אתה החיוך