14 באוקטובר 2005

הנר של עידית אוחנון

אני לא מאמינה כי אני רוצה להדליק נרות רק ליום הולדת ולמשיך לראות את הצחוק העולמי והשובה שלך אמא

פשוט נמאס לי…

פשוט נמאס לי להתעורר לימים חסרי משמעות… לאיכס עומר פשוט איכסה… אף אחד לא באמת יכול להבין…מה אני מרגישה …"אל תשאלי מה שעובר עלי…" פשוט לא לשאול כי נמאס לנסות להסביר ואין…אין איך לבטא את הכאב הנוראי הזה …המחשבות שלא עוזבות אותי ולא מרפות…והכל חסר

המשך קריאה

דברים לזכרו!

לרפי אחי ואידית גיסתי! יש דברים רבים בעולם שניתן לעקל אותם אך מקרה של ילד מקסים, שהולך ביום אחד לא ניתן להבין בכלל. את עומר האחיין שלי למדתי להכיר בימים המעטים שהיו בהם להתארח אצלי. ילד מקסים, ביישן ואהוב. הייתי גאה בו בהערצה שלו למשפחתי

המשך קריאה

תמיד איתך

אני מוצאת את עצמי כל הזמן סתם פותחת את האתר וקוראת עליך עוד קצת… זה דיי מעניין שאפילו אלו שלא היו הכי קרובים כ"כ הושפעו ממך,מהאישיות ,הבנאדם. אתה יודע איך זה שאחרי שמישהו מת הרגשות אליו מתעצמים כפליים… תמיד אתה בחרטות שאולי זה יכל להגמר

המשך קריאה