לפעמים זה שיר לפעמים זה חיוך של מישהו ולפעמים לא צריך סיבה להזכר אז … חושבת עלייך ועל המשפחה האהובה שלך…
מקלידה בעבודה את התאריך של היום,נכנסת לאתר ורואה שפיספסתי את יום ההולדת של האחיין הענק,האהוב שתמיד נזכור ולא נשכח לעולם.
בס"ד הרבה זמן לא כתבתי לך רק רציתי להזכיר שאני מתגעגע..המון..אוהב בלי סוף ולא שוכח לעולםם..לעולםםםם..שבת שלום..שמור עלינו
הרגע הזה שהבן שלי בגיל 10 מנגב לי את הדמעות בטקס יום הזיכרון. טוב שחושבים על זה, זה מתחיל מהיום שנולדו. הם יודעים שמוות זה חלק מהחיים. הם יודעים איך נראה בית העלמין. הם יודעים שצריך להזהר בדרכים. שהיו יותר קטנים הם היו חושבים שעומר
אני כל יום נמצאת באתר הזה אולי אפילו כמה שעות ובוהה בתמונות שלך וכל יום מחדש כל-כך קשה לי להאמין שאתה לא כאן יותר .. עומר, הגעגועים אליך גוברים עם כל יום שעובר..כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע,כל חיוך,כל חיבוק ,כל בר,כל ברמן,כל אופנוע כל
היום בבוקר קמתי עם כובד על הלב. ואז בדרך ללימודים ראיתי באוטו לידי מישהו שנראה בדיוק כמו אבא שלך רציתי לצפצף לו ולהגיד שלום להגיד לו שבשבעה לא נגשתי כי לא ידעתי מה להגיד ואז ראיתי שלידו יושבת הבת שלו, בערך בגיל של יוני וחשבתי