לעומר היקר מתגעגע אלייך המון, לחיוך, לאושר התמידי לכוח רצון האינסופי. כל יום שעובר קשה וכואב יותר. למה בן דוד יקר למה
עומרי היקר, חלפו שנתיים מאז מותך… אני מוצאת את עצמי חושבת למה זה קרה דווקא לך?! אתה נמצא במחשבותיי…
יפה שלי..נשמתך צרורה בצרור החיים כאן איתי..קשה לי ואני לא מוכנה לשחרר אותך מכאן..מחכה שתחזור ואוהבת עד בלי סוף
אהובי! איך אני יכול לדבר עליך בזמן עבר והרי רק לפני כמה ימים ראיתי אותך. ישבנו ביחד דיברנו שתינו צחקנו ונהננו מהחיים ביחד. אחי…. ככה היית מציג אותי בפני אנשים, זה אח שלי היית אומר וככה באמת אני מרגיש. ביום שלישי ה-19/7/05 בשעה 22:00 משהו
בס"ד בנדודד…מה ניינים?אתה עוד קורא מה אני כותב לך? גם אם אתה לא איתנו תמיד תהיה חלק מאיתנו…אז אני יודע שאתה קורא את זה… וואללה מדי פעם כשאני כותב תמיד אחרי שאני כותב אני נזכר בעוד משהו שרציתי לכתוב..אז אני ימשיך לכתוב…גם כדי לשמור איתך