לא צעקתי .ולא כעםתי .מעולם לא שפטתי או העברתי ביקורת עליך .כי אתה ראווי לכבוד ואהבה. עומרי חזור הביתה אני זועקת חזור לבית
עומר אוחנון, גורו, ענק, גדול, אח וחבר יקר, מתגעגעים נורא מאד והמון אני וכל החברים
עומרי אני רוצה לחלום אם אי אפשר להרגיש אני רוצה לחלום אם אי אפשר לראות אני רוצה לחלום את כל המראות..שלך,איתך..אני אוהבת אותך!!! אני מתגעגעת לריח,לתחושה,לחוזק שאתה משרה בי,לאהבה.. הלוואי והייתי יכולה אבל בלעדיך זה קשה !! ונכון אין ברירה.. אם רק היית אומר,אם היית
אני ושב במשרד,כולם כבר הלכו. בתל אביב יורד ברד שלפעמים הופך לגשם ושוב לברד.אני מחכה שירגע קצת ואז אלך הביתה ובנתיים אני באתר שלך קורא עם תה וסיגריה את הדברים היפים,המרגשים,הקשים והנשפכים שכל החברים והמשפחה כותבים לך ועליך ואחד לשני.קצת מוזר איך דרכך כולם מחוברים.מחוברים
מלך של ליצנית הליצנית הכתירה והמליכה אותו למלך הליצנית העריצה את עפר רגליו אך לפניכן היא אותו ילדה והועידה והצעידה, וגם אהבה וחיבקה ונישקה והרעיפה והוא היה ראוי!!! בחיוך ביישן וצנוע ועניו עד כאב, קיבל כל אשר יכלה לתת מעומק רחם ולב. חיק של אם